ילקוט שמעוני על התורה
ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק כתיב יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו ביום השלישי של שבטים שנאמר ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי. ביום השלילשי של מתן תורה שנאמר ויהי ביום השלישי בהיות הבקר. ביום השלישי של מרגלים שנאמר ונחבתם שמה שלשת ימים. ביום השלישי של יונה שנאמר ויהי יונה במעי הדג שלשה ימים. ביום השלישי של עולי גולה שנאמר ונחנה שם ימים שלשה. ביום השלישי של תחית המתים שנאמר יחיינו מיומים. ביום השלישי של אסתר שנאמר ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות. באיזה זכות רבנן אמרי בזכות ביום השלישי של מתן תורה. ור' לוי אמר בזכות יום שלישי של אברהם. ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מה ראה [ראה] ענן קשור בהר אמר דומה לי שאותו המקום שאמר לי הקב"ה להקריב את בני שם. אמר ליצחק רואה אתה מה שאני רואה א"ל הן אמר לשני נעריו רואים אתם מה שאני רואה א"ל לאו אמר הואיל והחמור אינו רואה ואתם אינכם רואים שבו פה עם החמור. רבנן מייתי לה מן הכא ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך וגו' עבדך ואמתך ושורך וחמורך:
ילקוט שמעוני על התורה
ביום השלישי הגיעו לצופים וראו כבוד השכינה עומד שנאמר ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא ראה עמוד אש עומד מן הארץ ועד השמים א"ל יצחק רואה אתה א"ל הן והבין אברהם שנרצה הנער לעולה:
ילקוט שמעוני על התורה
רבי יהודה אומר יום גידול נילוס היה והלכו כולם לראות והוא לא הלך אלא ויבוא הביתה לעשות מלאכתו לחשוב חשבונות של רבו. רבי נחמיה אומר יום טיאטרון הידודלכו כולן לראות והוא לא הלך. ר' שמואל בר נחמן אמר לעשות מלאכתו ממש ר' חייא מתני איקונין לאביו ראה וצנן דמו שנאמר מידי אביר. ר' הונא בשם רב מתני איקונין של אמו ראה וצנן דמו שנאמר משם רועה אבן ישראל מי עשה כך מאל אביך ויעזרך. הא דתנן אבות מלאכות ארבעים חסר אחת כנגד מי אמר רבי חנינא כנגד עבודות המשכן. ר' שמעון בן יוסי בן לקוניא אמר כנגד מלאכה ומלאכות שבתורה. בעי רב יוסף האי ויבוא הביתה לעשות מלאכתו ממנינא הוא או לא מספקא ליה משום דכתיב והמלאכה היתה דים והא כמאן דאמר לעשות צרכיו נכנס או דילמא ויבוא הביתה לעשות מלאכתו ממנינא והכי קאמר דשלימא להו עבידתא. כיון שבא ליזקק לה בא הקב"ה בדמות אביו ונתקררה אמתו שנאמר ותשב באיתן קשתו אמרה לו מה לך אמר לה אבא אני רואה. אמרה ליה והיכן הוא ואין איש מאנשי הבית. א"ל את בת חמורים אשר בשר חמורים בשרם וחמור אינו רואה אבל אנא מן הרואים שנאמר וירא את המקום מרחוק. אותו היום הלכו כולם לעבודה זרה והיא עשתה עצמה חולה כיון שחזרו הלכו חברותיה לבקרה אמרו לה מה לך שפניך כך ספרה להן כל המאורע אמרו לה אין לך תקנה אלא אמור לבעליך כך וכך ויחבשנו בבית האסורין. אמרה להן בבקשה מכן שתאמרנה כל אחת ואחת [לבעליכן ] שאף לכן תבע ועשו כן. ונכנסו כל השרים לחצירו של פוטיפר וספרו לו רצה להרגו אמרה ליה אל תהרגנו ותאבד מעותיך אלא תחבשנו. אפילו כן רצה להרגו עד שבאת אסנת בסתר אל פוטיפרע ונשבעה לו וספרה האמת. אמר לה [הקב"ה] חייך הואיל ואת לומדת עליו זכות שבטים שאני מעמיד ממנו על ידך הם באים. ויש אומרים בת דינה היתה אלא שגידלה פוטיפרע: