שם משמואל
ויאמר אחי' ואמה תשב הנערה אתנו ימים או עשור אחר תלך, ויש להבין מדוע שינו טעמם אחר שמתחילה הסכימו ואמרו הנה רבקה לפניך קח ולך וגו' ועתה חזרו בהם לחפש עיכובים, ובודאי גם זה הי' לת עלת אחר שנכתב זה בתירה, ונראה שהוצרך להיות כך כדי שלא יהי' להם שום חלק בזיווג הקדוש הזה, והוא עפ"י דברי הש"ס ריש ע"ז שלעתיד יאמרו האומות הרבה גשרים עשינו וכולם בשביל ישראל עד שיאמר הקב"ה כל מה שעשיתם בשביל עצמכם עשיתם עיי"ש וע"כ תחלה שנתנו עיניהם בממון כמו שפירש"י שאמר לבן עשיר הוא ונתן עיניו בממון, א"כ לא הי' להם עדיין שום זכות וחלק בזיווג הזה באמת, אבל למען יבוא הדבר בפועל להראות שכל שהסכימו מקודם הי' רק משום קיווי שכר, ע"כ עשה במכוון שכלי כסף וכלי זהב נתן לרבקה ומגדנות לבד לאחי' ולאמה, היינו דבר שאינו של קימא ובזה הפסיק את החיבור שהי' להם עמו שלא יהי' של קיימא אלא שהי' לשעה בלבד, וכך הי' המעשה שאחר מעשה זו תיכף חזרו בהם לחפש עלילות עד שאמרה רבקה אלך אפי' בעל כרחכם, ואיגלאי מילתא למפרע שכל הסכמתם הי' רק בשביל עצמם להשיג ממון ובזה נפקע מהם שום ריח זכות ואין להם עוד שום חלק בזיווג הקדוש הזה כי היא אמרה אלך אפי' בעל כרחכם:
שם משמואל
ויאמר אחי' ואמה תשב הנערה אתנו ימים או עשור אחר תלך, יש להתבונן מדוע תחלה נתרצו ואמרו מה' יצא הדבר, ואח"כ נהפכו כקשת רמי', וגם בתואל שרצה לעכב ובא מלאך והמיתו, תחילה מה קסבר ולבסוף מה קסבר, ונראה עפי"מ דאיתא בת"כ בפסוק כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשי, מגיד שהמצרים מעשיהם מקולקלין מן כולם ומקום שישבו בו ישראל מקולקל מהכל ומניין שישיבתן של ישראל גרמה להם שנאמר אשר ישבתם בה, ופירש כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה מפני שישראל בישיבתן שמה בררו את כל חלקי הטוב ועשו אותם כמצולה שאין בה דגים, ונשאר בהם רק חלקי הרע ע"כ נעשו מקולקלין ביותר עכ"ד, ויש לומר נמי בנ"ד שבעוד רבקה שקועה בתוכם הי' צדקת רבקה מכשכש ביניהם והיו נכנעין להקדושה ע"כ אמרו מה' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב, אך אחר דכתיב ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ויתן לרבקה ואיתא בספרים שזה הי' כסף קידושין וענין קידושין הוא להפרידה מזולתו וכדאיתא בש"ס קידושין דאסר לה אכ"ע כהקדש, וא"כ אחר שנפרדה רבקה מהם נעשי מקולקלים ואף שעדיין הי' שמה נשמת רחל ולאה מ"מ אינו דומה זכות וצדקת צדיק אחד מצדקת שני צדיקים: