שם משמואל
ואירא כי עירום אנכי ואחבא, ויש להבין הלוא כבר כסו מערומיהם כמ"ש ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות, ונראה דהנה יש להבין איך שייך ענין כיסוי לפני הש"י, הלוא גלוי לפניו אחר הכיסוי כמו קודם הכיסוי, אך יש לומר דמחמת הציווי שיהי' הערוה מכוסה אז חשיב כיסוי, כענין שכבר אמרנו כמה פעמים בשם כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה דהאדם שליח במצות ושליח של אדם כמותו והנה נחשב מעשה הש"י, וכמו בריאת העולם שהי' ע"י צמצום והסתרת פנים כענין שכתוב והסתרתי פני מהם, אף שאין שום דבר נברא חוצץ בפניו ית"ש, מ"מ הוא עצמו ית"ש כל יכול, והוא עצמו יכול להסתיר פניו שלא יראה, וכן הוא הענין בכיסוי הערוה אחר שנצטוינו עלי', וכמו בכהנים ועשו להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה בשרתם במקדש, אך אדה"ר קודם החטא שלא הי' כלל ערוה וכמ"ש הרמב"ן שהי' האברים האלו אצלם כמו הפנים והידים, וא"כ לא הי' ציווי כלל לכסות בשר ערוה, שוב לא הועילו מה שהם עצמם כסו מערומיהם בחגורת עלה תאנה, ורק אח"כ שכתוב ויעש ה' לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, זה הי' כיסוי, ומאחר שנראה רצון הש"י שיהי' מכוסים שוב כל כיסוי הוא מצוה ע"כ מועיל: