Allusion על בראשית 3:22

הן האדם הי' כאחד ממנו וגו' ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם וישלחהו ה' אלקים מגן עדן לעבוד את האדמה אשר לקח משם ויגרש את האדם וגו', ויש לדקדק כי אחר שכתב וישלחהו חזר וכתב ויגרש דהיינו הך, ובתדב"א ויגרש את האדם מלמד שנתן לו הקב"ה גירושין כאשה עדיין איננו מיושב כי שילוח נמי הוא לשון גירושין, כי בגירושי אשה לא נאמר כלל לשון גירושין אלא לשון שילוח, ונראה דהנה כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה פי' דברי התדב"א שנתן לו גירושין כאשה היינו כי גירושי אשה אף שעודנה עמו בבית מ"מ נקראה גרושה ולשון גרושה הוא שנפסק החיבור שבינה לבין בעלה, וזה שאמר התדב"א שמקודם הי' להאדם דביקות וחיבור להש"י, ועתה נתגרש כאשה ונפסק החיבור, ופי' בזה דברי המדרש פ' נ"ו שמדמה נסיונות של אאע"ה לגירושין, והיינו שאאע"ה בהיותו דבוק בהש"י לא הי' שייך לקרוא נסיון כי כל דברים שבעוה"ז לא הי' לו שום תפיסת מקום נגד דביקותו בהש"י, וע"כ בכל נסיון הי' נלקח ממנו החיבור והדביקות וזהו וירא את המקום מרחוק, היינו שראה את הש"י שנקרא מקום, מרוחק ממנו, וזה נקרא גירושין ודפח"ח:

הן האדם הי' כאחד ממנו וגו' ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם וישלחהו וכו' והיפ"ת הקשה לפי דברי המדרש שבמוצאי שבת שלחו מג"ע א"כ חשש זה פן ישלח ידו הי' כל השבת, ולמה לא נעשה תקנה לזה עיי"ש, ובאמת שיש לתמוה למה לא אכל מעץ החיים עד כה, ומה גם שלא נצטווה עליו, ויותר הי' צריך להיות להוט לעץ החיים המביא חיים לעולם מלהיות להוט לעץ הדעת אף לפי דברי הנחש להיות בורא עולמות, וגם אחר שפתה אותה הנחש ואמר לא מות תמותון עכ"פ למיחש מבעי והי' לה לאכול מעץ החיים מקודם, גם יש להבין דברי המדרש ועתה פן ישלח ידו א"ר אבא בר כהנא מלמד שפתח לו המקום פתח של תשובה אין ועתה אלא תשובה שנא' ועתה ישראל מה ה"א וגו' והוא אומר פן ואין פן אלא לאו וכו', ויש להבין למה לא פתח לו פתח של תשובה תיכף והמתין לו עד השילוח והגירושין:

ועתה פן ישלח ידו ואכל גם מעץ החיים וחי לעולם, והיפ"ת הקשה הרי לא נתגרש רק אחר השבת וא"כ כל השבת הי' חשש זה, ולמה לא נעשה תקנה לזה בשבת, וכבר הגדנו שכנראה שלא נאמר לאדה"ר בתחילה מהות עץ החיים שהאוכל ממנו חי לעולם, אלא עתה הודיעו למען ידע שיש בידו להציל את עצמו מן המיתה, ומ"מ יתרצה לקבל על עצמו עונש המיתה למען יהי' תיקון על חטאו, כי גוף החטא רע ומר מעונש החטא, הא למה זה דומה לאיש השותה סמים מרים לרפואתו להציל את חייו, וזהו שבמדרש אין ועתה אלא תשובה מלמד שפתח לו המקום פתח של תשובה והוא אמר פן שהוא לשון לאו, והיינו שהרגיש בעצמו שכחות החיצונים שנשתאבו בקרבו יתקפוהו בע"כ שלא בטובתו, וע"כ שוב לא קשה קו' היפ"ת, כי בשבת עדיין לא נודע לו מהות עץ החיים: