שם משמואל
וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום, ויצו אותם לאמר כה תאמרון וגו', ויש לדקדק בתיבת "לפניו" שנראה לכאורה מיותר, שלפניו לא יוצדק אלא אם הי' הוא בא אחריהם, אבל מאחר שהשליחות הי' לשעיר שלא הלך כלל יעקב לשם כמו שפירשו בפסוק עד אשר אבוא אל אדוני שעירה עי"ש, וגם עוד לא ידע שעשו הולך לקראתו שיפגשהו שהרי שלח המלאכים לשעיר, לכאורה לא יוצדק תיבת לפניו, ועוד יש לדקדק שתיבות "ויצו אותם" נמי מיותר:
שם משמואל
וישלח יעקב מלאכים לפניו, ברש"י מלאכים ממש, ויש לדקדק למה שלח מלאכים טובא ולא סגיא לי' במלאך אחד, ובמדרש שלהי ויצא ויקרא שם המקום ההוא מחנים מחנה הרי ס' רבוא מחנים הרי ק"ך רבוא א"ר יודן נטל מאלו ומאלו ושלח פרוזבין לפניו הה"ד וישלח יעקב מלאכים לפניו ע"כ, משמע שמלאכים טובא הטעם כדי שיהי' מאלו ומאלו, דמלאך אחד הי' בהכרח ממחנה אחת, ומ"מ הוא גופא טעמא בעי מה נ"מ אם הם ממחנה אחת אי משתי מחנות, שהם לא אמרו מדעתם דבר אלא מה שהי' שימה בפיהם מפי יעקב, מה נ"מ אם יהי' אלו או אלו, וכבר דברנו בזה, ומ"מ אין ביהמ"ד בלי חידוש:
שם משמואל
וישלח יעקב מלאכים לפניו וגו' כל הפרשה ויירא יעקב מאד ויצר לו וגו' והי' המחנה הנשאר לפליטה, וברש"י התקין עצמו לשלשה דברים, לדורן, ולתפלה, ולמלחמה, ויש להבין דבתחילה מה קסבר שלא הוצרך לשלשה אלה, האם לא ידע זדון עשו ורוע לבבו מאז, ובדברים לא יוסר עבד, ואם חשב אולי נשתנה ועשה תשובה לא הי' צריך לקרותו אדני ולהכניע א"ע לפניו ביד המלאכים, ומה נתחדש מדברי המלאכים עד שנתיירא מאד, ואין סברא לומר שנתחדש לו שיש תחת ידו ארבע מאות איש ומהם נתיירא, כי גנאי הדבר ליעקב שנתיירא מזרוע בשר, כי הוא לא חשב שתושיע לו זרועו, אלא ישועת ה', ואחת הוא מחנה קטנה או גדולה, ומלאך אחד הרג את כל מחנה סנחרב, והוא שמסובב בשני מחנות מלאכים לא כ"ש שארבע מאות איש לא תפס אצלו מקום כלל: