שם משמואל
ויאמר אלקים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח וגו' וכן כתיב ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל ביתאל וגו' ואח"כ וירא אלקים אל יעקב עוד וגו' ויקרא את שמו ישראל וגו' ויצב יעקב מצבה ויסך עלי' נסך וגו' ויקרא יעקב את שם המקום וגו' אלקים ביתאל, ובספורנו ויסך עלי' נסך והשלים נדרו שנדר באמרו והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהי' בית אלקים, ויש להתבונן מדוע נצטוה תחילה לעשות מזבח ולמה לא הציב המצבה לשלם הנדר בראשונה תיכף והמתין עד אחר מראה השני', ונראה לפרש בהקדם מה שפרשנו ענין ההפרש שבין מזבח למצבה ומצבה היתה אהובה בימי האבות ועכשיו שונאה, כי מזבח הוא של אבנים הרבה והיינו שהעבודה להשי"ת איננה מצד הפרט אלא מצד הכלל ואין לנו אלא כהן אחד ומזבח אחד שכל ישראל מתאחדים בבית אחד ומכח קיבוץ כולם נעשה מזבח אחד להקריב עליו לגבוה והיינו טעמא דשחוטי חוץ, ואליהו בהר הכרמל שהקריב בשעת איסור הבמות עפ"י הנבואה עשה תיקון מעט ככתוב ויקח אליהו שתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני יעקב אשר הי' דבר ה' אליו ישראל יהי' שמך, והיינו שעשה פועל דמיוני שיתאחדו במזבח זה כל הי"ב שבטים, וע"כ נבחר רק מזבח ולא מצבה, שמצבה היא של אבן אחת ומורה על פרטות ולא על התאחדות כלל ישראל, אך היתה אהובה בימי האבות היינו שהם עצמם הי' כל הכלל ואין זולתם:
שם משמואל
קום עלה בית אל, ברש"י לפי שאחרת בדרך [הכוונה שאחרת את נדרך] נענשת ובא לך זאת מבתך, ויש להבין איך הוא זה מדה במדה, ונראה עפי"מ שהגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה בטעם נדרו של יעקב כי באשר הי' נתיירא שלא יבוא ח"ו לידי שלש עבירות כבמדרש, והי' רואה א"ע אבוד ח"ו בדרך הטבע, ע"כ נאחז למעלה מן הטבע, וזהו נדר נ' דר שער הנון עכ"ד, ונראה להוסיף עוד דברים דהנה כל היראה שלו הי' מחמת הכישוף של לבן שלא יכנוס בו ח"ו רוח רעה המעביר את האדם על דעתו ועל דעת קונו, והנה ידוע שבית הסתרים אינו מקבל טומאה, כי כחות החיצונים אין להם רשות אלא במה שבגלוי, ואמרנו שזה הענין שנטמן בבית עבר, והיינו שהי' נטמן בתורה עד שלא הי' נראה להחיצונים ובכח זה הלך לבית לבן, ומ"מ באשר הי' עוד נתיירא שלא יהי' נגלה שמה לפני כחות הטומאה נאחז בנדר שהוא שער הנון שהוא למעלה מהמצרים, ושם הי' נכסה מעיני החיצונים עד שהי' נחשב שאינו בזה העולם וכעין תיבת נח שהי' נטמן שמה עד שלא הי' נחשב שהוא בזה העולם כבזוה"ק, וז"ש ותרם מעל הארץ, היינו שהתיבה הי' מתרוממת מכלל הארץ, וכן נמי יעקב אחר שנאחז בשער החמשים הי' נטמן מעין כל רואה, הם כחות רעות שהו' מתנקשין אחריו, אך כיון שאיחר את נדרו פגם בזה, וע"כ שוב נתגלה ובאה לו זאת מבתו שכתוב וירא אותה שכם, כי הראי' של כחות החיצונים גרמו לראיית שכם, והדברים עתיקים
שם משמואל
יאמר אלקים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם וגו' וברש"י לפי שאיחרת בדרך נענשת ובא לך זאת מבתך, ובמדרש תפסו עלוו ואמרו בשביל שאיחר נדרו נתבקרה פנקסו, ואמרו עוד ואם אין אתה עושה כן הרי אתה כעשו שנודר ואינו מקיים, ויש להבין יעקב שהי' כולא לשמא דקב"ה למה לא התעורר מעצמו לשלם את נדרו ועבר על בל תאחר: