Allusion על בראשית 41:14

וישלח פרעה ויקרא את יוסף וירצוהו מן הבור ובזוה"ק ר' אבא פתח ואמר רוצה ה' את יריאיו את המיחלים לחסדו וגו' עד ובג"כ רוצה ה' את יראיו כתיב ולא ביראיו כמאן דרעי ברעותי' לאחרא ואתרעי לי' לאתפייסא בהדי' ובג"כ רוצה ה' את יראיו ולא ביראיו כגוונא דא יוסף הוה עציב בעציבו דרוחא בעציבא דליבא דהוה אסיר תמן כיון דשדר פרעה בגיני' מה כתיב ויריצהו אתפייסו לי' ואהדרי לי' מילין דחדוון מילין למחדא ליבא בגין דהוה עציב מן בירא, נראה דהפיוס ליוסף וכן הפיוס ליראיו היינו שהקב"ה מראה להם שכל מה שעבר עליהם הכל הי' לתכלית נרצה מאד וכענין לטובתי נשברה רגל פרתי, וכל הדברים שעבר עליהם היו מוכרחים, ולעומת המעלה הגדולה המעותד להם כל מה שעבר עליהם אינן תופסין מקום כלל, ולמשל איש שיש לו טורח בהלעטת המאכל, שאין זה נחשב כלל טורח לעומת התועלת שיש לו מהמאכל, והוא בוחר בהטורח למען יגיע להתועלת, כן נמי אם הי' נותן להם מתחילה לבחור היו בוחרים מעצמם בהצער והטורח למען להגיע להתועלת אלא שמתחילה אי אפשר להם להראותם ולהודיעם שא"כ לא יהי' שום נסיון כלל, אבל אח"כ כשעמדו בנסיון הקב"ה מפייסם במה שמראה להם כנ"ל, והמשכיל מאמין ויודע מראש לצייר בנפשו זה הענין, זה נותן כח ועצמה ביד איש לסבול כל מה שעבר עליו, וזה עצה היעוצה לפני כל איש שילדי יום עומדים לשטן עלי דרכו שישכיל וידע ויצייר זה היטב בנפשו, ובזה ימתקו לו מרירות ילדי יום המונעים אותו ומתיצבים כחומה נגדו:

וישלח פרעה ויקרא את יוסף וירצהו מן הבור וגו' ויש להתבונן מאי אשמעינן הא דוירצהו מן הבור שהרי שם הי' נתון ובודאי משם הרצהו, ונראה לפרש ששפלותו הי' בדיוטא התחתונה והי' נכנע מאד זה גרם לו לעלות לגדולה כ"כ ועומק רום לפי עומק תחת, וכענין ששמעתי מכ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה שתפילה נקראת קשת דכמו הקשת כל כמה שנמתחה לאחור ביותר, כך מורה החצים לפנים ביותר, כך התפילה באותה מדה שהוא מיצר ונכנע כך הוא עולה למעלה למעלה, עכ"ד, וכן מלחמת החשמונאים עם היוונים נקרא בכתוב קשת כי דרכתי יהודה לי קשת, כי אז היו בתכלית השפלות והצרה עד שהתפרץ כחץ מקשת, ומסרו נפשם על קידוש השם, ע"כ זכו נמי למדריגה גבוה מאד, כמו שנראה ממנין ימי חנוכה שהם שמונה שמורה המספר שהוא על הטבע, וכן הנס נעשה בשמן ששורשו בחכמה וע"כ מקום ששמן זית מצוי חכמה מצוי' בהם: