אגרא דכלה
וישלח פרעה וכו' וירצהו וכו' ויגלח וכו' (בראשית מא יד). ענין הריצה והגילוח איני יודע מה מלמדנו. ונראה דמשמיענו צדקת יוסף איך היה לבו נכון בטוח בי"י, כי הנה פרעה שלח לקרא את יוסף, וכבר ידעת כי קריא"ה הוא לשון חבה, והנה המשרתים הרשעים וירצהו מן הבור דרך כפייה רוץ נא מהרה אל פרעה, הנה היה באפשר שיבין יוסף איך ובאפשר יהיה נידון לפני פרעה על דבר העלילה אשר הושת עליו, כי באפשר סיפר אדונו את הענין לפני פרעה, ועם כל זה דחק את עצמו ויגלח ויחלף וכו', כי היה בטוח בנפלאותיו ית':
אגרא דכלה
ויגלח ויחלף שמלותיו (בראשית מא יד). אמרו רז"ל במדרש (ב"ר פפ"ט ט') לחלוק כבוד למלכות. הוא על פי מה שאמרו רז"ל (ירושלמי ר"ה פ"א ה"ג) כי מי גדול וכו' (דברים ד ז), אין לך אומה כאומה זו יודעת אופיא של אלקיו, מדרך העולם מי שיש לו דין אצל המלך, לובש שחורים וכו', מה שאין כן ישראל בראש השנה לובשים לבנים וכו', ביודעם שהש"י יוציא לאור משפטם. דהנה מה שמגלחין ולובשין לבנים, זה הוא כבוד למלכות ביודעם קדושת היום מלכות שמים המלך המשפט, ובטוחים בו שיוציא לאור משפטם. זה הוא הנרצה ביוסף שהיה הדבר בראש השנה, ויגלח ויחלף שמלותיו לחלוק כבוד למלכות: