שם משמואל
וירא אליו ויפול על צואריו ויבך על צואריו עוד, וברש"י אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו ואמרו רבותינו שהי' קורא את שמע, ובספר גור ארי' למהר"ל נתן טעם לשבח למה אז דוקא קרא את שמע ושפתים ישק, וכ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה הגיד שבאשר יוסף הוא שטנו של עשו ועשו הוא מתנגד לאחדות ה', וע"כ כאשר ראה יעקב שטנו של עשו קרא את שמע שהוא אחדות ה' עכ"ד, ויש לי להוסיף בה דברים דהנה בש"ס פסחים ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד אטו האידנא לאו שמו אחד אמר רב נחמן בר יצחק לא כעוה"ז עוה"ב העוה"ז נכתב בהוי' ונקרא באד' אבל לעוה"ב כולו אחד נכתב בהוי' ונקרא בהוי' סבר רבא למדרשה בפירקא אמר לי' האי סבא לעלם כתיב פירש"י זה שמי לעלם חסר וא"ו לשון העלמה, ביאור הדברים כי בפסיקתא לפרשת זכור אמ"ר אבא בר כהנא כל זמן שזרעו של עמלק קיים כביכול כאלו הפנים מכוסות נעקר זרעו מן העולם נתגלו הפנים שהי' כאלו מכוסות ולא יכנף עוד את מוריך והי' עיניך רואות את מוריך ע"כ, וע"כ בעוה"ז נכתב בהוי' ונקרא באד' היינו שאינו מתגלה שם הוי' שמורה על יחוד הש"י הי' הוה ויהי' וכל הנמצאות אינן נמצאות אלא מאמיתת המצאו, אלא שם אד' לבד שמורה שהוא אדון להעולם ומושל בו כרצונו אבל ענין שם הוי' איננו עדיין בהתגלות ואינו נראה לעין כל רק ידוע בקבלה וזהו העלימהו באשר בעוה"ז כביכול כאלו הפנים מכוסות, אבל כשנעקר זרעו של עמלק מן העולם נתגלו הפנים ואז יהי' ה' אחד ושמו אחד, וע"כ כאשר ראה יעקב את יוסף שהוא שטנו של עשו הבריק לנגד עיניו מה שיעשה לעתיד ושעל ידו יהי' ה' אחד ושמו אחד והתפרץ מלבו קריאת שמע שהוא יחוד ה':