מדרש על בראשית 46:29: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

‎וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ. אָמַר רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אִיבוֹ, שְׁנֵי בְנֵי אָדָם רָאוּ כָּבוֹד גָּדוֹל מַה שֶּׁלֹּא רָאָה בְרִיָּה בָּעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵן, יִתְרוֹ וְיַעֲקֹב. יִתְרוֹ כְּשֶׁבָּא אֵצֶל מֹשֶׁה, כְּתִיב בּוֹ, וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ (שמות יח, ז). מִי הָיָה רוֹאֶה מֹשֶׁה יוֹצֵא וְאֵינוֹ יוֹצֵא. שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת יוֹצְאִין וְאֵינוֹ יוֹצֵא. שִׁבְעִים זְקֵנִים וְלֹא הָיָה יוֹצֵא. אַהֲרֹן כֹּהֵן גָּדוֹל יוֹצֵא וְלֹא הָיָה יוֹצֵא. הִתְחִילוּ כָּל יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין לִקְרַאת יִתְרוֹ. וְאַף יַעֲקֹב כְּשֶׁבָּא אֵצֶל יוֹסֵף מַה כְּתִיב בּוֹ, וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ וַיַּעַל. מִי הָיָה רוֹאֶה לְיוֹסֵף יוֹצֵא וְלֹא הָיָה יוֹצֵא לִקְרַאת אָבִיו. עַבְדֵי פַרְעֹה וְזִקְנֵי בֵיתוֹ יוֹצְאִין וְלֹא הָיָה יוֹצֵא. זִקְנֵי אֶרֶץ מִצְרַיִם יוֹצְאִין וְלֹא הָיָה יוֹצֵא. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ (משלי ג, לה).

וּמַה שֶּׁאֵרַע לְיוֹסֵף טוֹבוֹת, אֵרַע לְצִיּוֹן טוֹבוֹת. בְּיוֹסֵף, וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה. וְצִיּוֹן, יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ (תהלים מח, ג). בְּיוֹסֵף, אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי. בְּצִיּוֹן, גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה (חגי ב, ט). בְּיוֹסֵף, וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף. בְּצִיּוֹן, וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם (דה״‎ב ז, טז). בְּיוֹסֵף, וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד. וּבְצִיּוֹן, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד (ירמיה ב, ב). בְּיוֹסֵף, וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו. וּבְצִיּוֹן, אִם רָחַץ אֲדֹנָי אֵת צֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן (ישעיה ד, ד). בְּיוֹסֵף, רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ. וּבְצִיּוֹן, בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלַיִם כִּסֵּא ה' (ירמיה ג, יז). בְּיוֹסֵף כְּתִיב: וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ. וּבְצִיּוֹן, עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִּפְאַרְתֵּךְ (ישעיה נב, א). בְּיוֹסֵף כְּתִיב: וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו. וּבְצִיּוֹן הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי (מלאכי ג, א).

ויפול על צואריו. ולמה לא נשק יעקב ליוסף, לפי שהיה קורא באותה שעה בקריאת שמע: