Allusion על שמות 11:4

ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה וגו', פירש"י בעמדו לפני פרעה נאמרה לו נבואה זו, והרמב"ן הוסיף לשון רבותינו ז"ל קפץ עליו האלקים כביכול נכנס בפלטין של פרעה בשביל משה וכו' ואתה מוצא שלא דיבר הקב"ה עם משה בביתו של פרעה אלא אותה שעה מנין שנאמר כצאתי וגו' ועכשיו קפץ הקב"ה ודיבר עם משה, עכ"ל, ונראה דמה שלא דיבר עם משה בתוך הכרך מפני שהיא מליאה גילולים, אף שהקב"ה אש אוכלה הוא ואצלו יתברך אין נ"מ אם מליאה גילולים, וכמו שיסדו בשיר היחוד, אף כל טנופת לא תטנפך. מ"מ לגבי מקבלי הדיבור באשר היו תוך רשותו של פרעה הי' לפרעה שליטה עליהם שטנופת ע"ז מנע מהם הדיבור, ויובן ביותר לפי דברי המד"ר שמות פ"ג מה מצורע מטמא אף המצרים מטמאין אתכם. ע"כ כמו טמא שאסור בביאת מקדש, כן הי' בעודם ברשות פרעה לא היו ראויין לדיבור. ואף משה רבינו ע"ה בעודו לפני פרעה והי' צריך לחלוק לו כבוד מלכים הי' עליו ג"כ רשות פרעה שהי' מזיק לו לדיבור ולפי"ז יובן כאשר אמר לו פרעה לך מעלי השמר לך אל תוסף ראות פני כ' ביום ראותך פני תמות, בזה עצמו נעשה נפרד לגמרי מן פרעה, ושוב אין טומאת פרעה מזיק לו לדיבור, ובזה מיושב מאין ידע משה שיקפוץ עליו הדיבור בעמדו לפני פרעה, וכן קושיית הגו"א מה ראה משה לומר כן שמא יצטרך עוד לילך אצלו בשליחות ונדחק בתירוץ קושיא זו. ולהנ"ל אתא שפיר שבזה עצמו ידע שהגיע העת יציאת ישראל ממצרים, שהרי משה הוא ככל ישראל. וממה שנעשה נפרד לגמרי מפרעה הוא על כל כלל ישראל יצא, והוא אתחלתא דגאולה, ואם נצרך עוד לדיבור לשעתו, יבוא אליו הדיבור בתוך פלטין של פרעה שהרי כבר נפרד ממנו כנ"ל, ע"כ שפיר ידע שבל יוסיף עוד ראות פניו: