Allusion על שמות 13:19

ויקח משה את עצמות יוסף עמו, ובמדרש עליו הכתוב אומר חכם לב יקח מצוות שכל ישראל היו עסוקים בכסף ובזהב ומשה הי' עסוק בעצמות יוסף, והקושיא מבוארת דכל ישראל שהיו עסוקים בכסף וזהב נמי מצוה קעבדי כמ"ש דבר נא באזני העם וגו', וכ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה הגיד שלשון יקח הוא לשון הגבהה, והיינו שכל ישראל נמי מצוה קעבדי אלא מרע"ה הגביה את המצות, כי כל ישראל לתועלת עצמם קעבדי, שברכוש זה הי' נצפון ונתלבש את האורות וחלקי הקדושה שהוציאו ממצרים, אבל מרע"ה גם על זה לא השגיח, אלא על צורך ישראל ודפח"ח, ויש להוסיף בה דברים, ועם זה יובן מה שתאר אותו הכתוב במעשה זו בתואר חכם לב, דהנה ידוע שגלות מצרים היתה מירוק לישראל מחטאי דורות הקודמים, חטא התאוה, וחטא ע"ז, וזה פרעה מלך קשה ומכשף גדול לעומת חטא ע"ז, ומצרים מדינה קשה אשר בשר חמורים בשרם לעומת חטא התאוה, ובחטא התאוה נתמרקו ויצאו שלמים כי לא נחשד אחד מהם על ערוה, כמ"ש גן נעול גל נעול, ואחת היתה ופרסמה הכתוב וגם זו כסבורה שהוא בעלה, אך מחטא ע"ז לא נתמרקו לגמרי, כמ"ש ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה, ובמדרש שהי' קשה להם לפרוש מע"ז, וכמ"ש משכו וקחו לכם צאן וברש"י משכו ידיכם מע"ז, ומכלל שעדיין לא נתמרקו ממנו, ומירוק הזה עדיין סובב הולך עד לעתיד, והנה חטא התאוה הוא בלב, וחטא ע"ז הוא במוח, ובמצרים נתמרקו מחטא הלב, ע"כ זכו לעומתו לפסח ואתדכי למיכל על פתורא דאבוהון באהבה ודביקות, ועדיין נצרך להם שיזכו ליראה שהוא בחי' המוח והשכל, וזה זכו בקי"ס כמ"ש וייראו העם את ה' אך באשר ידע משה שזה תלוי במירוק מחטא ע"ז שעדיין לא נתמרקו לגמרי עד לעתיד, רצה עכ"פ שיזכו מפאת זכותו, כאמרם ז"ל יראה לגבי משה מילתא זוטרתא היא, אבל משה בענותנותו היתירה לא הרהיב עוז בנפשו לחשוב שזכותו לבד יועיל לזה, וע"כ כתיב ויקח משה את עצמות יוסף עמו: