Allusion על שמות 13:18

ויסב אלקים את העם דרך המדבר י"ס, במכילתא ר"א אומר דרך כדי ליגען כד"א ענה בדרך כחי, המדבר לצרפן שנא' המוליכך במדבר הגדול והנורא, י"ם לנסותן שנאמר וימרו על ים בי"ס, ר"י אומר דרך כדי ליתן להם התורה שנא' מכל הדרך אשר צוה ה', המדבר כדי ליתן להם המן כמו שנא' המאכילך מן במדבר, י"ס כדי לעשות להם נסים שנא' ויגער בי"ס ויחרב ע"כ, להבין ענין פלוגתתם הנה במדרש בשלח פרעה ליוה אותם, ואמר כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה שכוונתו היתה כדי להיות לו חיבור עמם, ולהכניס בהם מחשבות רעות ולקלקלם עכתדה"ק, ולי יש להוסיף בו דברים דמצד החיבור הי' יכול פרעה שהי' מכשף גדול להכניס בהם רוח רעה, וע"ז אמרו ג' דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו ואחת מהם רוח רעה, וז"ש הכתוב פן ינחם העם ושבו מצרימה, דמי פתי יסור הנה לשוב למקום שהי' מעבידין אותם עבודת פרך ומצירין אותם לרצות לשוב שמה, אך הוא מחטת רוח רעה שמעבירין את האדם ע"ד ועל דעת קונו והנה אם היו ישראל מזוככים מהפסולת ומחלק הרע, בודאי לא הי' יכול פרעה להיות לו חיבור עמם, אך מחמת שיצאו קודם הד' מאות שנה ועוד לא היו מזוככים לגמרי, לכן הי' ביכולתו להיות לו חיבור עמם, וזהו ינחם העם בראותם מלחמה, דמלחמה היינו מלחמת הנפש, דאחר דלא היו עוד מזוככים לגמרי, א"כ שוב יוכל להיות להם חיבור עם פרעה, וא"כ עי"ז ושבו מצרימה, והנה מלת דרך הוא מחבר כידוע בספרי מהר"ל ז"ל, ולכן נטו במכילתא מפירוש הפשוט, דאחר דעקר הכוונה לסלק הפסולת מישראל שלא יהי' לפרעה חיבור עמהם, ובכן פלוגתתם האיך היתה העצה לסלק מהם הפחיתות, ולכן אומר ר"א לייגען ולצרפם ולנסותם דהיא הצירוף מכח הגוף הנפש והשכלי כמבואר כ"ז במהר"ל, יע"ש, ולדעתי יש להוסיף לפרש גם דברי ר"י דהוא סובר דהעצה לסלק הפחיתות היתה להגביה את ישראל למעלה מהטבע וממילא יסיר מהם הפחיתות ולא יהי' לפרעה ולחלקי הטבע חיבור עמהם, וזה שאמר דרך ליתן להם התורה, וזהו צירוף להשכל, המדבר כדי ליתן להם את המן, והוא צירוף לגוף, דהמן הוא לחם שמה"ש אוכלין אותו, והוא למעלה מן הטבע והגוף ניזון מהמאכל, ואחר שהמאכל הי' למעלה מהטבע הי' גם הגוף למעלה מהטבע, וי"ס כדי לעשות להם נסים הוא צירוף לנפש, כי אז באו מים עד נפש ונצלו היתה הנפש מוגבה למעלה מהטבע, תוכן כוונת רבי יהושע שהי' מגביהין את ישראל למעלה מהטבע ועי"ז הוסר מהם כל הפסולת, ואחר שהיו ישראל למעלה מהטבע לא הי' בכח לפרעה ולמצר ים להיות להם חיבור עמהם, וזה כוונת המדרש ולא נחם אלקים דרך ארץ יע"ש, דאלו הי' בדרך ארץ, הי' בדרך הטבע וא"כ שוב הי' להם חיבור עמם: