Allusion על שמות 2:11
שם משמואל
וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי, וברש"י ראה מה עשה לו בבית ומה עשה לו בשדה וירא שאין איש עתיד לצאת ממנו שיתגייר, נראה דהנה כל גלות מצרים הי' ללקט את כל חלקי הקדושה וכל נשמות הקדושות שהי' טבועים בחיצונים וכשיצאו ממצרים עשו אותה כמצולה שאין בה דגים, היינו שלא השאירו שמה שום חלק מחלקי הקדושה שלא נטלוה עמהם, ולהיפוך כל חלקי הרע שהתגנב בתוך ישראל נדחה מהם ונדבק בתוך מצרים, וע"כ אסור לדור עוד במצרים כמ"ש האר"י ז"ל הטעם מפני שלא נשאר שם עוד מה להתברר. עכ"ד, ויש להוסיף עוד ולומר שבאשר חלקי הרע שהי' בישראל נדבק במצרים, א"כ נקבצו באו שמה מרבית כל חלקי הרע שבעולם ויש לחוש שלא ידבקו באדם הדר שמה, כי לפי טעם האריז"ל לבד עדיין אינו מובן למה יהי' אסור ודי שלא יהי' מצוה ובוודאי כוון למה שכתבתי ובכלל דבריו דברי, והנה הבירור נעשה ע"י הצרות והענויים שעשו להם המצריים, וכך היא המדה שגוי המכה ומיצר לישראל שואב הגוי מישראל כל חלקי הרע, וישראל שואב מהגוי כל חלקי הטוב בסוד אשר שלט האדם באדם לרע לו שפירש האריז"ל אדם בליעל באדם דקדושה לרע לו לאדם בליעל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy