תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Allusion על שמות 32:20

שם משמואל

ויזר על פני המים וישק את בני ישראל, פירש"י נתכוין לבודקם כסוטות, נראה הענין דמים המאררים באשר נמחה לתוכן האלות הכתובין בספר, וכאשר באו בה המים, אם נטמאה ונשתאבו בה כחות רעות אז האלות מצא מין את מינו ונמשכו ונדבקו בה ועשו בה חרבן ושממון, אבל אם טהורה היא ונקתה ונזרעה זרע, כי המעט פסולת שהי' נמצא בה מתולדה מה גם זו שיצא עלי' שם רע, ושע"כ קוראה הכתוב טמאה כבירושלמי, נמשך אל המים, והיא נשארה נקיי' ביותר, כי לעולם המיעוט נגרר אחר הרוב, ע"כ ונזרעה זרע, וכן הוא בכאן שבודקן כסוטות, כי העגל משכו לו כחות מצד השמאל, ובאשר הי' ע"ז נדבקו בו כל כחות הרעות וכל כחות חרבן ושממון, וכאשר ניתן עפר שריפתו ע"פ המים נדבקו בהמים כחות חרבן האלו, וכשבאו מים אלו לתוך גוף טמא מטומאת ע"ז אלא שהי' בלא עדים ובלי התראה או אפי' שמח בלבו בלבד כפי חלוקי הגרסאות במדרשים מצא מין את מינו ונדבקו בו כחות החרבן, עד שמת בהדרוקן:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא