תלמוד על שמות 32:20

מָתִיב רִבִּי יוֹסֵי לְרַבָּנִן. וְהָֽכְתִיב אֶת־חַטַּאתְכֶ֞ם אֲשֶׁר־עֲשִׂיתֶ֣ם אֶת־הָעֵ֗גֶל. אָֽמְרוּ לֵיהּ. מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לְבוֹדְקָן כְּשֵׁם שֶׁבּוֹדְקִין אֶת הַסּוֹטוֹת. וַיִּ֨זֶר֙ עַל־פְּנֵ֣י הַמַּ֔יִם. אָמַר לוֹן. וְהָֽכְתִיב וְגַ֣ם ׀ מַֽעֲכָ֣ה אֵם אַסָּא הַמֶּלֶךְ הֵסִירֶהָ מִגְּבִירָ֔ה. אָֽמְרוּ לוֹ. מִשָּׁם רְאָייָה. וַיִּכְרֹ֤ת אָסָא֙ וגו׳. אָמַר לוֹן. וְהָֽכְתִיב וכִּתַּת֩ נְחַ֨שׁ הַנְּחוֹשֶׁת. וְכִי עֲבוֹדְה זָרָה הִיא. וַהֲלֹא מֹשֶׁה עֲשָׂאוֹ. אֶלָּה מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל טוּעִין אַחֲרָיו עַד שֶׁבָּא חִזְקִיָּהוּ וְהֶעֱבִירוֹ.

אמר לו משם ראיה הרי הוא אומר (שמות לב, כ) ויזר על פני המים וישק את בני ישראל לא נתכוין אלא לבודקן כסוטות