מדרש על שמות 32:20

רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְרַבִּי חָמָא אֲבוּהָ דְּרַבִּי הוֹשַׁעְיָא בְּשֵׁם רַב, אָמְרֵי, לֹא נִתַּן דִּבְרֵי הַיָּמִים אֶלָּא לִדָּרֵשׁ, (דברי הימים א ד, יח): וְאִשְׁתּוֹ הַיְּהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וגו', וְאִשְׁתּוֹ הַיְּהֻדִיָּה, זוֹ יוֹכֶבֶד, וְכִי מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל יְהוּדָה הָיְתָה וַהֲלוֹא מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי הָיְתָה וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ יְהֻדִיָּה, עַל שֵׁם שֶׁהֶעֱמִידָה יְהוּדִים בָּעוֹלָם. יָלְדָה אֶת יֶרֶד, זֶה משֶׁה. רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא וְרַבִּי סִימוֹן, רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא אָמַר יֶרֶד שֶׁהוֹרִיד אֶת הַתּוֹרָה מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה. דָּבָר אַחֵר, יֶרֶד, שֶׁהוֹרִיד אֶת הַשְּׁכִינָה מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, אָמַר רַבִּי סִימוֹן אֵין לְשׁוֹן יֶרֶד אֶלָּא לְשׁוֹן מְלוּכָה, כְּמָה דְתֵימַר (תהלים עב, ח): וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם, וּכְתִיב (מלכים א ה, ד): כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר. אֲבִי גְדוֹר, רַבִּי הוּנָא בַּר אַחָא אָמַר הַרְבֵּה גּוֹדְרִין עָמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל וְזֶה הָיָה אֲבִיהֶן שֶׁל כֻּלָּן. (דברי הימים א ד, יח): חֶבֶר, שֶׁחִבֵּר אֶת הַבָּנִים לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם. דָּבָר אַחֵר, חֶבֶר, שֶׁהֶעֱבִיר הַפֻּרְעָנִיּוּת מִלָּבוֹא בָּעוֹלָם. (דברי הימים א ד, יח): אֲבִי סוֹכוֹ, שֶׁהָיָה אֲבִיהֶן שֶׁל נְבִיאִים שֶׁסּוֹכִים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. רַבִּי לֵוִי אָמַר לְשׁוֹן עֲרָבִי הוּא, בַּעֲרַבְיָא קוֹרִין לְנָבִיא סַכְיָא. (דברי הימים א ד, יח): יְקוּתִיאֵל, רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי סִימָא אָמְרוּ שֶׁעָשָׂה אֶת הַבָּנִים מְקַוִּין לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. (דברי הימים א ד, יח): אֲבִי זָנוֹחַ, זֶה משֶׁה שֶׁהָיָה אָב לַמַּזְנִיחִים שֶׁהִזְנִיחוּם מֵעֲבוֹדָה זָרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב, כ): וַיִּזֶּר עַל פְּנֵי הַמַּיִם וגו'. (דברי הימים א ד, יח): וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבִתְיָה בַּת פַּרְעֹה, משֶׁה לֹא הָיָה בְּנֵךְ וּקְרָאתוֹ בְּנֵךְ, אַף אַתְּ לֹא אַתְּ בִּתִּי וַאֲנִי קוֹרֵא אוֹתָךְ בִּתִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה, בַּת יָהּ. (דברי הימים א ד, יח): אֲשֶׁר לָקַח [לו] מָרֶד, זֶה כָּלֵב. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן חַד אָמַר זֶה מָרַד בַּעֲצַת מְרַגְּלִים וְזוֹ מָרְדָה בַּעֲצַת אָבִיהָ, יָבוֹא מוֹרֵד וְיִקַּח אֶת הַמּוֹרָדֶת. וְחַד אָמַר זֶה הִצִּיל אֶת הַצֹּאן וְזוֹ הִצִּילָה אֶת הָרוֹעֶה. עֲשָׂרָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ לְמשֶׁה: יֶרֶד: חֶבֶר: יְקוּתִיאֵל: אֲבִי גְדוֹר: אֲבִי סוֹכוֹ: אֲבִי זָנוֹחַ. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעָאי אָמַר אַף טוֹבִיָּה שְׁמוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ב, ב): וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא, כִּי טוֹבִיָּה הוּא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר אַמֵּי אָמַר אַף שְׁמַעְיָה שְׁמוֹ. אָתָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה וּפֵרַשׁ הָדֵין קְרָיָא (דברי הימים א כד, ו): וַיִּכְתְּבֵם שְׁמַעְיָה בֶן נְתַנְאֵל הַסּוֹפֵר וגו', שְׁמַעְיָה, שֶׁשָּׁמַע יָהּ תְּפִלָּתוֹ. בֶּן נְתַנְאֵל וגו' בֵּן שֶׁנִּתְּנָה לוֹ תּוֹרָה מִיַּד לְיַד. הַסּוֹפֵר, שֶׁהָיָה סוֹפְרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. הַלֵּוִי, שֶׁהָיָה מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי. לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵית דִּינוֹ. וְצָדוֹק, זֶה אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. וַאֲחִימֶלֶךְ, שֶׁהָיָה אָחִיו שֶׁל מֶלֶךְ. בֶּן אֶבְיָתָר, שֶׁוִּתֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יָדָיו מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אָמַר אַף לֵוִי הָיָה שְׁמוֹ עַל עִקַּר מִשְׁפַּחְתּוֹ (שמות ד, יד): הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי. וּמשֶׁה, הֲרֵי עֲשָׂרָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה חַיֶּיךָ מִכָּל שֵׁמוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ לְךָ אֵינִי קוֹרֵא אוֹתְךָ אֶלָּא בַּשֵּׁם שֶׁקְּרָאַתְךָ בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה (שמות ב, י): וַתִּקְרָא שְׁמוֹ משֶׁה, וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה.

וְלָקַח הַכֹּהֵן (במדבר ה, יז), זֶה משֶׁה, (במדבר ה, יז): מַיִם קְדשִׁים, לִקְדֻשַּׁת שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְיָרַד (דברים ט, כא): אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר. (במדבר ה, יז): בִּכְלִי חָרֶשׂ, כְּשֵׁם שֶׁאֵין לִכְלִי חֶרֶשׂ טָהֳרָה אַחַר שֶׁנִּטְמָא, כָּךְ לֹא הָיָה לָהֶם תַּקָּנָה, לְכָל הַטּוֹעִים בָּעֵגֶל, שֶׁכֻּלָּם נֶאֶבְדוּ. (במדבר ה, יז): וּמִן הֶעָפָר, זֶה הָיָה עַפְרוֹת הַזָּהָב אֲשֶׁר טָחַן, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, כ): וַיִּטְחַן עַד אֲשֶׁר דָּק. (במדבר ה, יז): אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן, שֶׁעַל יְדֵי הָעֵגֶל יָרְדוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁעֲבָדוּהוּ, עַד לַקַּרְקַע, וְנִתְמַשְׁכְּנוּ בִּידֵי הַמָּוֶת. (במדבר ה, יז): יִקַּח הַכֹּהֵן, זֶה משֶׁה. (במדבר ה, יז): וְנָתַן אֶל הַמָּיִם, כְּמָה דְתֵימָא (דברים ט, כא): וָאַשְׁלִךְ אֶת עֲפָרוֹ אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר, (במדבר ה, יח): וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן, זֶה משֶׁה. (במדבר ה, יח): אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה', כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, כו): וַיַּעֲמֹד משֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַה' אֵלָי וגו'. (במדבר ה, יח): וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה, (שמות לב, כה): וַיַּרְא משֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁלְטָה בָהֶם הַצָּרַעַת, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא יג, מה): וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ. (במדבר ה, יח): וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִּכָּרוֹן, שֶׁהוֹכִיחָם עַל הַתּוֹרָה שֶׁקִּבְּלוּ, שֶׁאִם יִזְכּוּ יִהְיֶה לָהֶם לְזִכָּרוֹן שֵׁם, וּלְפִי שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ הָיְתָה לָהֶם (במדבר ה, יח): מִנְחַת קְנָאֹת. (במדבר ה, יח): וּבְיַד הַכֹּהֵן, זֶה משֶׁה. (במדבר ה, יח): יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים, לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁעַל יְדֵי משֶׁה נֶהְפַּךְ הַנַּחַל לְמַיִם רָעִים.

וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הָאֵלֶּה הַכֹּהֵן (במדבר ה, כג), זֶה משֶׁה, (במדבר ה, כג): בַּסֵּפֶר, זֶה הַלּוּחַ, שֶׁהָיָה כָּתוּב בּוֹ (שמות כ, ה): פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת וגו', וְכִי הוּא כְּתָבָן וַהֲלוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּתָבָן, אֶלָּא לְפִי שֶׁטָּעוּ יִשְׂרָאֵל לֹא נְתָנָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא לְמשֶׁה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לא, יח): וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה, וּלְכָךְ נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ כְּאִלּוּ הוּא כְּתָבָן. וְלָמָּה קָרָא הַלּוּחַ סֵפֶר, לְפִי שֶׁהָיָה סֵפֶר. (במדבר ה, כג): וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים, לְפִי שֶׁבַּעֲוֹן יִשְׂרָאֵל שִׁבַּר אֶת הַלּוּחוֹת וּפָרַח הַכְּתָב מֵעֲלֵיהֶם, וּבְאוֹתָהּ מְחִיַּת הַכְּתָב שָׁתוּ יִשְׂרָאֵל עָנְשָׁם בַּמַּיִם, (במדבר ה, כד): וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, כ): וַיַּשְׁק אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּדָקָן כַּסּוֹטוֹת. (במדבר ה, כה): וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה אֵת מִנְחַת הַקְּנָאֹת, אֵלּוּ הַלּוּחוֹת, שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵחַ לָהֶם לְקָחָם מֵהֶם, שֶׁלֹא רָצָה לִתְּנָהּ לָהֶם. (במדבר ה, כה): וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה', שֶׁהֶחֱזִיר כְּתָב הַלּוּחוֹת לִמְקוֹמָן. (במדבר ה, כה): וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ, אֵלּוּ הַלּוּחוֹת שֶׁשִּׁבֵּר תַּחַת הָהָר, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, יט): וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר, בִּמְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בָּנָה משֶׁה תַּחַת הָהָר לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כד, ד): וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר. (במדבר ה, כו): וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה וגו', שֶׁלִּמֵּד משֶׁה סָנֵיגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל, מִמַּה שֶּׁכָּתוּב בַּלּוּחוֹת (שמות כ, ו): וְעֹשֶׂה חֶסֶד לָאֲלָפִים לְאֹהֲבַי, אָמַר משֶׁה הֲרֵי הָאָבוֹת אוֹהֲבֶיךָ, עֲשֵׂה עִמָּהֶם חֶסֶד וְהַצֵּל אֶת בְּנֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב, יג): זְכֹר לְאַבְרָהָם וגו'. (במדבר ה, כו): וְאַחַר יַשְׁקֶה וגו', אַחַר שֶׁנִּתְחַלָּה עֲלֵיהֶם וְהֶעֱבִיר פָּנָיו שֶׁל זַעַם, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, טו): וַיִּפֶן וַיֵּרֶד משֶׁה, אַחַר כֵּן בְּדָקָן כַּסּוֹטוֹת. (במדבר ה, כז): וְהִשְׁקָהּ אֶת הַמַּיִם וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ וּבָאוּ וגו', בְּעֵת שֶׁשָּׁתוּ מֵהֶם נִבְדְּקוּ וּמֵתוּ כָּל הַחוֹטְאִים מִיתָה מְשֻׁנָּה, מַטְרוֹנָה שָׁאֲלָה אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִפְּנֵי מָה חֲטָיָה אַחַת בָּעֵגֶל וְהֵם מֵתוּ בָהּ שָׁלשׁ מִיתוֹת. אָמַר לָהּ אֵין חָכְמָה לְאִשָּׁה אֶלָּא בְּפִלְכָּהּ, דִּכְתִיב (שמות לה, כה): וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ. אָמַר לוֹ הוֹרְקְנוֹס בִּשְׁבִיל שֶׁלֹא לַהֲשִׁיבָהּ דָּבָר אֶחָד מִן הַתּוֹרָה אִבַּדְתָּ מִמֶּנּוּ שְׁלשׁ מֵאוֹת כֹּר מַעֲשֵׂר בְּכָל שָׁנָה, אָמַר לוֹ יִשָֹּׂרְפוּ דִּבְרֵי תוֹרָה וְאַל יִמָּסְרוּ לַנָּשִׁים, וּכְשֶׁיָּצְאָה אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו רַבִּי לָזוֹ דָחִיתָ בְּקָנֶה לָנוּ מָה אַתָּה מֵשִׁיב, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בַּר אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר כָּל מִי שֶׁהָיָה לוֹ עֵדִים וְהַתְרָאָה הָיָה מֵת בְּבֵית דִּין, עֵדִים וְלֹא הַתְרָאָה הָיָה נִבְדַּק כַּסּוֹטָה, לֹא עֵדִים וְלֹא הַתְרָאָה הָיָה מֵת בַּמַּגֵּפָה. רַב וְלֵוִי בַּר סִיסֵי תַּרְוֵיהוֹן אָמְרִין זִבַּח קִטֵּר וְנִסֵּךְ, הָיָה מֵת בְּבֵית דִּין. טִפַּח רִקֵּד שִׂחֵק, הָיָה נִבְדַּק כַּסּוֹטָה. שָׂמַח בְּלִבּוֹ, הָיָה מֵת בַּמַּגֵּפָה. (במדבר ה, כז): וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּהּ, וְעַמָּהּ שָׁלוֹם, שֶׁהֵן לָקוּ וְהַשְּׁאָר פָּלְטוּ. (במדבר ה, כח): וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה, אֵלּוּ שֶׁהָיוּ כְּשֵׁרִים שֶׁשָּׁתוּ, (במדבר ה, כח): וּטְהֹרָה הִוא, אֵלּוּ שֵׁבֶט לֵוִי. (במדבר ה, כח): וְנִקְתָה, אֵלּוּ הַלְוִיִּם שֶׁזָּכוּ לַעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ עַל זֹאת שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם בִּנְקִיּוּת. (במדבר ה, כח): וְנִזְרְעָה זָרַע, אֵלּוּ יִשְרָאֵל הַכְּשֵׁרִים שֶׁזַּרְעָם נִכְנַס לָאָרֶץ, כְּמָא דְּתֵימָא (הושע ב, כה): וּזְרַעְתִּיהָ לִי בָּאָרֶץ, וְעָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה שֶּׁאָמַר לְאַבְרָהָם (שמות לכ, יג): וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וגו', שֶׁכֵּן כְּתִיב לְאַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל (שמות לג, א): וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה.