Allusion על שמות 33:7

ומשה יקח את האוהל, ובש"ס שבת שהיינו השני כתרים שהי' לישראל כנגד נעשה ונשמע ומחמת החטא פרקו מהם וכולם זכה משה ונטלם, ואיתא בספרים שבשבת משה מחזירם לישראל, והנה מצד הכתרים הי' חירות ממלאך המות חירות משעבוד מלכיות, וע"כ איתא בספרים שבשבת אין המיתה ע"י מה"מ אלא ע"י מט"ט בקדושה, וכן נמי אלמלי שמרו ישראל שבת אחת לא שלטו בהם אומה ולשון ושתי ששתות מיד נגאלין, ומזה נראה כי שומרי שבת באים לבחי' שקודם החטא, וי"ל דכמו שאמרו מיד נגאלין שהוא חירות משעבוד מלכיות, כן נמי אלמלי שמרו וכו', הי' חירות ממה"מ לגמרי, ומ"מ עכ"פ כשעדיין משועבדים נמי הועיל במקצת שלא יהא ע"י מלה"מ ובזה יובן הטעם דשבת מעותד לתשובה, דהנה לתקן דבר צריכין להתחיל מדבר שלא נתקלקל ומתפשט התיקון אף בדבר שנתקלקל, וע"כ בשבת שישראל חוזרין להבחי' שהיו קודם הקלקול בצד מה הוא זמן ביותר לתשובה ותיקון: