Allusion על שמות 34:1

פסל לך שני לוחות אבנים פירש"י הראהו מחצב של סנפירינון מתוך אהלו ויש להבין מאחר שמציאת הסנפירינון הי' דרך נס שאין מקום אהלו של משה בטבע מקום תוצאות אבן סנפירינון, וא"כ למה לא נבראו כמדתם שלא יהא צריכין לפסלם, ונראה דהנה כבר אמרנו שמהות וחומר הלוחות היו כענין גופם של ישראל השורה בהם חלק אלקי ממעל, כן חומר הלוחות שורה בהם האותיות כתובים באצבע אלקים, והלוחות הראשונים היו גם חומר הלוחות מעשה אלקים כמו שאז גם גופם של ישראל הי' קודש, ונמשך אחר הש"י אף בלי הוראת השכל והנשמה ע"י שאמרו נעשה ונשמע, כמו שכבר דברנו הרבה מזה, אך לוחית האחרונים היו מעשה משרע"ה ורק הכתב הי' מעשה אלקים, וע"כ אם היו נבראו בתוך אהלו של משה כמדתם ולא היו חסרים תיקון, היו שוב כעין לוחות הראשונים שהיו מעשה שמים, ע"כ נבראו רק גולם אחד והוצרכו לתיקון, והוא רומז לגולם וחומר האדם שצריך תיקון, ובאמת בכח התורה יכול האדם לקדש גם החומר לעשותו קודש כענין תיקון הלוחות, ועם זה יש עוד רמז בדבר שכמו שהלוחוח נעשו מתוקנים ע"י משרע"ה כן גם גופם של ישראל שהבא לטהר כחו של משרע"ה מסייעהו לתקנהו, והי' ג"כ לרמז שישראל שאף שנרצה ענינם ונעשים ראוים לקבל לוחות הברית הוא רק ע"י אמצעות ותיקונו של משרע"ה:

פסל לך שני לוחות אבנים, ברש"י הראהו מחצב סנפירונין מתוך אהלו וא"ל הפסולת תהי' שלך משם נתעשר משה הרבה, ויש להבין מה צורך הי' למרע"ה בעשירות, הלוא עשירות בעצמה היא הבל שבהבלים, כי מה יתרון לבעליו כשהוא מונח באוצרותיו, אלא שיש בו צורך לקנות די מחסורו, וא"כ מרע"ה במדבר שכל מאכלם הי' מהמן ובארה של מרים ודירתם הי' בענני הכבוד ולבושם הי' גדל עמהם ולא הי' חסר להם דבר והוא ע"ה לא נכנס לארץ, א"כ שוב לא הי' לו שום תועלת וצורך בהעשירות ולא עביד רחמנא ניסא למגנא: