Allusion על שמות 4:1

ויען משה ויאמר והן לא יאמינו וגו'. ונצטוה לעשות אות המטה שנהפך לנחש וחזר ונעשה מטה למען יאמינו וכו' ויאמר ה' לו עוד הבא ידך בחיקך וגו' והנה שבה כבשרו והי' אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקול אות הראשון והאמינו לקול האות האחרון, והי' אם לא יאמינו גם לשני האותות האלה וגו' והי' המים אשר תקח מן היאור והיו לדם ביבשת, וכבר דקדקנו דאם אות השני גדול ויותר פלא מהראשון שייך לומר אם לא יאמינו לזה יאמינו עכ"פ לזה, אבל בכאן אינו מובן מה פלא יותר באות הצרעת מבאות הנחש, אדרבה צרעת איננו יוצא מהיקש הטבעי עכ"פ בהמשכת זמן לפרות הצרעת ולהתרפא ממנו כבפרשת תזריע ומצורע, אבל התהוות ממטה נחש ומנחש למטה זה ענין יוצא מהיקש הטבעי לגמרי, ועוד מה זה שאמר שאם לא יאמינו לשני האותות יעשה אות הדם משמע שאות הדם הוא רק באין ברירה ולמה לא יעשה תיכף אות הדם: