Chasidut על איוב 22:28

במסורה הפקד את הלוים (במדבר א נ). הפקד עליו רשע ושטן יעמוד על ימינו (תהלים קט ו). נ"ל על פי במקום שבעלי תשובה עומדין וכו' (ברכות ל"ד (ע"א) [ע"ב]), והיינו משום דזדונות נעשו לו כזכיות, וכמו שביארתי הטעם במקום אחר (בפרשת האזינו באופן חמישי). והנה ידוע (אבות פ"ד מ"ב) דעבירה גוררת עבירה, שהמשחית שנברא כאמרם (אבות פ"ד מי"א) קונה לו קטיגור, נעשה יצר הרע. והנה כאשר נעשה מהזדונות זכיות, נעשו מלאכים קדושים. והנה ידוע דלב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו (קהלת י ב), דימין היינו הקדושה, כמו אורך ימים בימינה (משלי ג טז), שדרשו (שבת ס"ג ע"א) למיימינים בה, משום שנאמר (דברים לג ב) מימינו אש דת למו, והרוצה שיחכים ידרים (ב"ב כ"ה ע"ב), ומצפון זהב יאתה (איוב לז כב), ומצפון תפתח הרעה (ירמיה א יד), ואם כן כאשר נהפך הזדון לזכיות, אז נהפך משמאל לימין. והנה פקיד, לשון התמנות ופקודת ממשלה, כמו יעשה פרעה ויפקד פקידים (בראשית מא לד), והנה הצדיק מושל, כדכתיב (איוב כב כח) ותגזר אומר וגומר, אבל הבעל תשובה הוא עוד יותר גבוה. והנה הדבקים בו ית' לוים יקראו, (כמו ונלוה הגר, ישעיה יד א, ילוה אישי, בראשית כט לד). והיינו הפקד את הלוים, ר"ל תמנה אותן על כל עלמין, והפקד עליו דייקא זה שהיה רשע, ועכשיו אותו שהיה שטן יעמוד לימינו, והיינו הבעלי תשובה, והבן כי הוא פירוש נפלא בס"ד.

עוד י"ל, על פי ששמעתי ביו"ד שבירבה (דברים יז יז) (הפשוט הוא שאות השם שיש בהפסוק או בהתיבה, הוא מרכזו וחיותו) על פי העשרה מאמרות. והנה בדרך פשוט נראה, כי בדרך נוכח מזהיר בתי"ו, ובדרך נסתר ביו"ד כגון בפרשת המלך שאינו מדבר אל המלך כעת כי כן משפט הלשון, לכך נאמר לא ירבה לו נשים וכן לא ירבה לו סוסים (דברים יז טז). אבל כאן צוה השי"ת למשה שאף שיזהיר לכהנים, יזהיר ביו"ד בלשון ברכה וגזירה שיהיה ברכות צדיק וגזירתו מסייע לטוב, כמו שנאמר (איוב כב כח) ותגזור אומר ויקם לך, ולכך בכהנים ובמלך כל האזהרות ביו"ד, לפי שכל הגדול מחבירו וכו' (סוכה נ"ב ע"א), ולכך צריך סעד ביותר, והבן כי זה אמת. וגם ציוה שיקראו אותם בני אהרן מטעם הנ"ל, שיהיה דבורו מסייע שיהיה מתדמין אליו. והיינו (ויקרא כא א) אמור אל הכהנים בני אהרן כנ"ל, ואמרת אליהם דייקא דהיינו לנוכח, לנפש לא יטמא ביו"ד ולא בתי"ו מטעם הנ"ל, והוא פירוש נפלא בס"ד.

‎ונקדים לפרש פסוק בתהילים "אני אמרתי אלקים אתם ובני עליון כולכם אכן כאדם תמותון". דהנה כתבנו פעמים רבות דהצדיק נקרא "איש אלקים", כמ"ש "משה איש אלקים", מפני שהצדיק הוא בעל הדינים והם בידו לכל אשר יחפוץ יטנו להכניעם ולהמתיק אותם, והצדיק הוא הדיין, כי הדיינים נקראים אלקים, וכאשר ידין ויגזור למטה כן יקום, כי כשיש דין למטה אין דין למעלה, ולכן ע"י זה יכול לבטל כל הדינים מישראל וכל הגזירות, ולכן נקרא הצדיק איש אלקים פירוש בעל אלקים. וזהו דאמרינן בגמרא "הקב"ה גוזר והצדיק מבטל שנאמר (איוב כב, כח) ותגזור אומר ויקם", והנה לכאורה האיך מוכח מזה שהצדיק יבטל הדינים והגזירות שהקב"ה גוזר, והלא משמעות הפסוק הוא כשהצדיק גוזר הקב"ה מקיים, ועפ"י הדברים הנ"ל ניחא שפיר, כשהצדיק דן למטה וגוזר, אין דין למעלה וממילא הם בטלים.