תלמוד על איוב 22:28

העניים והביישנים ושפלי הרוח ונוחין לתשחורת ובעלי הבטחה עליהם הכתוב אומר (איוב כ״ב:כ״ח) ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור.

שנים שיושבין ועוסקין בתורה שכרם מתקבל במרום שנאמר (מלאכי ג׳:ט״ז) אז נדברו יראי ה׳ איש אל רעהו ויקשב ה׳. אלו הן יראי ה׳ אלו שגוזרים גזרה ואומרים נלך ונתיר את האסורים ונפדה את השבויים והספיק הקב"ה בידיהם והולכין ועושין מייד. ואלו הן ולחושבי שמו אלו שמחשבין בלבם ואומרים נלך ונתיר את האסורים ונפדה את השבויים ולא הספיק הקב״ה בידיהם ובא מלאך וחבטן בקרקע:

אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לְךָ שֶׁאַתָּה מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּבֵן שֶׁהוּא מִתְחַטֵּא עַל אָבִיו וְהוּא עוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ. רִבִּי בֶּרֶכְיָה רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. וְאִית דְּאָֽמְרִין לָהּ בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא. וְאִית דְּאָֽמְרִין לָהּ בְּשֵׁם רַב מַתָּנָה. וְֽתִגְזַר אוֹמֶר וְיָ֣קָם לָ֑ךְ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר לָךְ. אֶלָּא אֲפִילוּ אֲנָא אֲמַר הָכֵין וְאַתְּ אֲמַר הָכֵין. דִּידָךְ קַייְמָא וְדִידִי לָא קַייְמָא. וְעַל־דְּ֝רָכֶ֗יךָ נָ֣גַהּ אֽוֹר׃ אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בְָּא. זוֹ יְרִידַת גְּשָׁמִים. אַף־בְּ֖רִי יַטְרִ֣יחַ עָ֑ב יָ֝פִ֗יץ עֲנַ֣ן אוֹדֽוֹ׃ כִּֽי־הִ֖שְׁפִּילוּ וַתֹּ֣אמֶר גֵּוָ֑ה. אֲנִי אָמַרְתִּי לְהַשְׁפִּילָן וְאַתָּה אָמַרְתָּ לְגֵאוֹתָן. דִּידָךְ קַייְמָא וְדִידִי לָא קַייְמָא. וְשַׁח֭ עֵינַ֣יִם יוֹשִֽׁעַ׃ אֲנִי אָמַרְתִּי לִשְׁחוֹת עֵינֵיהֶן בִּרָעָה. וְאַתָּה אָמַרְתָּ לְהוֹשִׁיעָן. דִּידָךְ קַייְמָא וְדִידִי לָא קַייְמָא. אֲנִי אָמַרְתִּי יְמַלֵּ֥ט אִֽי־נָקִ֑י וְאַתָּה [אָמַרְתָּ] יִימַלֵּט אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נָקִי. דִּידָךְ קַייְמָא וְדִידִי לָא קַייְמָא. מָהוּ וְ֝נִמְלַ֗ט בְּבוֹר כַּפֶּֽיךָ׃ בִּבְרִירוּת כַּפֵּיָךָ. בִּזְכוּת מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁהָיוּ בְיָדָךְ מֵרֵאשִׁיתָךְ.