Chasidut על איוב 31:23

הישאג אריה ביער וטרף אין לו (עמוס ג ד). דהנה ההתעוררות הנ"ל הוא רק יראת המות, אמנם ההתעוררות השני, הוא התעוררות הפחד מהדר גאונו בגין דאיהו רב ושליט ולא מפני עונשו, וכמו שפירש העקרים בפסוק (איוב לא כג) כי פחד עלי אד אל ומשאיתו לא אוכל, ועיין בראשית חכמה שער היראה פרק י"א שכתב התעוררות היראה, וז"ל: עוד כשיסתכל האדם בנהמת אריה שכל אדם ירא ממנו, כדכתיב (עמוס ג ח) אריה שאג מי לא יירא, עיין שם. והיא באמת התעוררות נפלא, אם יש יראה כזו מאחת מברואיו שהוא אחד מאלף אלפי אלפים מברואים, על אחת כמה וכמה ממנו ית', והוא כמאמר דוד המלך ע"ה (תהלים צד ט) הנוטע אוזן הלא ישמע וגו'. והנה לכאורה היא רק התעוררות על יראת העונש, כי לכאורה היראה מהארי היא מפני שהוא מזיק, אבל באמת היראה משאגת הארי היא התעוררות על יראת העונש, כי לכאורה היראה מהארי היא מפני שהוא מזיק, אבל באמת היראה משאגת הארי היא התעוררות על יראה הרוממות כשנעמיק בזה, דהנה טבע החיות כשהוא רעב ואין לו מה לאכול, אז יוצא לחוץ מחורו ומשוטט אנה ואנה לטרוף טרף, ובודאי ראוי אז לפחוד ממנו, וההולך ביער דמו בראשו. מה שאין כן כשממלא טרף חוריו, אז אינו יוצא לטרוף ולחפש ביער ואין מגור, ולפי זה השומע מרחוק אריה שואג, אין לו לחרוד דאדרבה זה מבטיחו שלא יזיקנו, כי כבר העידו רז"ל (ברכות ל"ב ע"א) ואמרו אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר כי כך טבעו, ואם כן כיון ששואג, בודאי מילא טרף חוריו ולא יטרוף, והנה עם כל זה השומע קולו נרתע וחרד מאד, והיינו משום שקולו גדול אדיר, וחזק טבעו להחריד שומעיו אף שלא מיראת היזקו. והנה אם מיראת הארי כך, על אחת כמה וכמה מגדולת ורוממות מלך מלכי המלכים והבן. והיינו הישאג אריה ביער וטרף אין לו, הלא אינו נוהם אלא מתוך קופה של בשר, ואם כן אין כאן יראת היזק כלל, ואף על פי כן מחריד קול שאגתו כמו שכתוב מי לא יירא, והיינו מפני גדולתו וחזקו, על אחת כמה וכמה מפני גדולתו וחזקו של מלך מלכי המלכים מלכותיה מלכות עלם ושולטניה בכל דר ודר, והיינו התעוררות יראת הרוממות. ולפי זה שייך שפיר למה שלפניו, דהוא בהדרגה דקודם מדבר ביראה תתאה, ואחר כך מיראה עילאה והבן.