ליקוטי מוהר"ן
וְרוּחַ מְמַלְּלָא, הַיְנוּ הַנֶּפֶשׁ חַיָּה, הִיא בָּאָה מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם א): תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה. נִמְצָא, בְּשָׁעָה שֶׁמְּחַדֵּשׁ הַתַּנָּא אֵיזֶה חִדּוּשׁ וּמְדַבֵּר זֶה הַחִדּוּשׁ, זֶה הַדִּבּוּר בְּעַצְמוֹ הִיא בְּחִינַת הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁחִדֵּשׁ, כִּי מִשָּׁם מוֹצָאָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה. נִמְצָא, עַכְשָׁו כְּשֶׁלּוֹמְדִים אֶת הַחִדּוּשׁ הַזֶּה, וּכְשֶׁמַּכְנִיסִין הַלִּמּוּד וְהַחִדּוּשׁ בְּתוֹךְ פֶּה, נִמְצָא שֶׁמְּדַבְּקִין רוּחַ הַצַּדִּיק שֶׁחִדֵּשׁ זֶה הַחִדּוּשׁ, עִם רוּחַ מְמַלְּלָא, הַיְנוּ עִם הַדִּבּוּר הַלּוֹמֵד זֶה הַחִדּוּשׁ עַכְשָׁו, וְזֹאת הַהִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא נִקְרָא נְשִׁיקִין.
מראה יחזקאל על התורה
וז"ש נעשה אדם, כלומר בשותפות ע"י מעשה המילה דלתתא, וזה"ש אתם קרויין אדם (יבמות סא.) ר"ל לשון אדמה לעליון (ישעיה יד יד) שמקבל עליו צלם אלקים, וז"ש במדרש אדם הראשון מהול היה שנאמר בצלמינו כדמותינו, וע"כ נרמז מצוה זו בראש הפרשה בלשון בראשית ב' ראשית, דהיינו התורה נקרא ראשית, וגם ברית מילה היא מצוה ראשונה של האדם, וטוב אחרית דבר מראשיתו (קהלת ז ח) ר"ל כשהוא טוב מראשיתו.
אגרא דכלה
תוצא הארץ (בראשית א כד). תהנפק גרגישת"א דארעא. היינו רגש"י הארץ העפר היבש, דמן הלח היינו הרקק כבר נבראו העופות, ולא היתה הציווי ליסוד הארץ, כי היה יסוד הארץ משותף עם יסוד המים, ועיקר היום היו בריות המים, מה שאין כן כהיום היה הציווי לארץ, שיבראו ויוציאו בריות מרגשי הארץ לבדם: