באר מים חיים
וגם כי נודע אשר כל עולם ועולם בפני עצמו יש לו אור מקיף מיוחד המקיפו מכל צד ומסתירו בסתר כנפיו שלא יתאחזו החיצונים שם כנודע. ואור המקיף הזה הוא מאור מדת הבינה שהיא המסמא עיני החיצונים שלא יסתכל שם ההוא רע עין. כי באור ההוא אין שום שליטה לאחיזתם, ולזה צריך להיות כל אות מוקף גויל. גויל עם הכולל הוא חמשים, בחינת חמשים שערי בינה שאורה היא המקפת לכל עולם ועולם ובצל כנפיה יחסו ויתלוננו כאמור. אשר על כן כל איש ישראל הנאחז באות אחת מן התורה צריך הוא גם כן להיות מובדל אחד מחבירו להראות שהוא מורה על עולם בפני עצמו, ואור המקיף יקיפו מכל צד כדמיון האות הנאחז בו. הגם שודאי כל ישראל הם אחד בתכלית היחוד מכל מקום הרי ודאי גם התורה מיוחדת ביחוד ואף על פי כן צריך להיות מובדל אות אחד מחבירו וכאמור. ולזה צוה הקב"ה למנות את ישראל בכדי שעל ידי המנין שמונין כל אחד בפני עצמו, יבדלו ויפרשו כל אחד לעצמו להורות על עולם בפני עצמו ויקיפו האור בפני עצמו כמו בתורה. ואך לאשר שאין הברכה שורה וכו' כנזכר, צריך להיות מנינם בכופר נפש. ועל כן עתידים ישראל להמנות לעתיד לבוא כמאמר חז"ל (בתנחומא כי תשא ט' ומובא בילקוט נ"ך רמז ק"ך) בפסוק (ירמיה ל"ג, י"ג) עוד תעבורנה הצאן על ידי מונה. ולכאורה הלא אז ודאי יתקיים בהם (בראשית י"ג, ט"ז) אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ, ומה מקום למנותם. ואמנם כי המנין צריך להיות, ואף על פי כן אין מספר להם.
קדושת לוי
אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה (בראשית יג, טו). כי אברהם באצטגנונית היה מביט בכוכבים ובמזלות והנה דרכם של אלו שאינם יכולים לראות רק דבר שהוא בעולם הזה שיש לו השגה מה שאין כן דבר שהוא למעלה מן השגה אין להם יכולת לראות. והנה ישראל אסור לספור אותם כמאמר חכמינו ז"ל (יומא כב:) כל המונה ישראל בו' מחמת שאין יכולת לתפוס ישראל במחשבה כי הם למעלה מן ההשגה ולכן כיון שישראל למעלה מן ההשגה לכן לא ראה אברהם אותם כשהביט במזלות כי אי אפשר להביט דבר כזה בהמזלות. וזהו שאמר השם יתברך אם תוכל לספור את עפר הארץ כו', כלומר שישראל אין להם מספר מחמת היותם דבר שאין להם השגה ותפיסה בעולם הזה ולכן מחמת זה אין אתה רואה אותם במזלות ובאמת תוליד והבן:
אגרא דכלה
סגיאין כעפרא דארעא. הוסיף תיבת "סגיאין על לשון המקרא, להורות שעל הריבוי ידבר, כי באיכות מה זה בשורה שיהיו כעפר הארץ (בראשית יג טז) דבר שפל במציאות: