ליקוטי מוהר"ן
זִמְנָא חֲדָא אִתְלַוִּין בַּהֲדָן הַהוּא טַיְעָא – סוֹחֵר יִשְׁמָעֵאל. זֶה בְּחִינַת צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא כָּלוּל כָּל הַתְּפִלּוֹת כְּמָשִׁיחַ. וּתְפִלּוֹת זֶה בְּחִינַת סוֹחֵר יִשְׁמָעֵאל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ט״ז:י״א): כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ, וְתַרְגּוּמוֹ: קַבֵּיל ה' צְלוֹתֵיךְ. וְזֶה: סוֹחֵר, כִּי סָבִיב תַּרְגּוּמוֹ סְחוֹר, וְזֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט): וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ.
ליקוטי מוהר"ן
וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר־חָנָה וְכוּ', וְזֶה רָמַז גַּם כֵּן בְּפֶתַח דְּבָרָיו: אָמַר לִי הַהוּא טַיְעָא, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י בְּכָל מָקוֹם: סוֹחֵר יִשְׁמָעֵאל; כִּי יִשְׁמָעֵאל הוּא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ט״ז:י״א): כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ, וְתַרְגּוּמוֹ: אֲרֵי קַבִּיל ה' יָת צְלוֹתֵיךְ,
ליקוטי מוהר"ן
וְעַיֵל טַיְעָא תּוּתֵהּ בִּרְכֵּהּ – הַיְנוּ הַצַּדִּיק, שֶׁנִּקְרָא טַיְעָא, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בְּכָל מָקוֹם: סוֹחֵר יִשְׁמָעֵאל, וְסוֹחֵר הוּא בְּחִינַת הָרוּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת א׳:ו׳): סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, וְהַיְנוּ הַצַּדִּיק, שֶׁמְּקַבֵּל הָרוּחַ מֵהַקְּדֻשָּׁה. וְזֶהוּ סוֹחֵר יִשְׁמָעֵאל, עַל שֵׁם (בראשית ט״ז:י״א): כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ; כִּי הַצַּדִּיק שׁוֹמֵעַ כָּל הָאֲנָחוֹת שֶׁל הַדְּבֵקִים בּוֹ, כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים לְכָל אֶחָד, כִּי הוּא אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ כַּנַּ"ל.