בית יעקב על התורה
ולכן נאמר לאברהם אבינו ע"ה אחר העקידה (וירא כב) הנה ילדה מלכה גם היא בנים לנחור אחיך, היינו שהראה לו שאין שום מקום שלא יהא שם כבוד שמים, שגם בההיפך יש י"ב בנים לנחור כמו שיש בקדושהמוכמו דאיתא במדרש רבה וירא פרשה נז, ג: הנה ילדה מלכה גם היא, היא גם היא מה זו בני גבירה שמונה ובני פילגשים ארבעה אף זו בני גבירה שמונה ובני פילגשים ארבעה. ונתבאר העניין בלקוטי תורה ובשער הפסוקים לרבנו האריז"ל סוף פרשת וירא עיי"ש., כדאיתא בתנחומא (ויחי טו) על פסוק כל אלה שבטי ישראל שנים עשר (בראשית מ״ט:כ״ח) שכנגדן יש י"ב מזלות י"ב חדשים י"ב שעות ביום וכן בלילה. היינו שגם במדרגות התחתונות נמצא הארה מכבוד שמים וד"ת, רק שאצלם הוא מאד בהסתר, ועל ידי יעקב יכולים כולם להתעלות. ולכן מתחלה כתיב בני נחור י"ב, ואח"כ בני ישמעאל י"ב, עד שבא יעקב שעליו נאמר ישמיע כל תהלתו, שהוא העמיד י"ב שבטים בקדושה, שהם העיקר המכוון של השי"ת. לכן כתיב אחר בני ישמעאל ואלה, כי בישמעאל נאמר על פני כל אחיו ישכון (בראשית ט״ז:י״ב), והיינו שהוא לבוש קרוב יותר לישראל משאר אומות, כדאיתא בזוה"ק (יתרו פז.), לכן כשהכח שלו יכנס אצל יעקב יהיה בו חיים אמתיים. כי משל שהוא קרוב יותר להשרש קרוב יותר להכניס בו ד"ת וכבוד שמים. כי באמת כבוד שמים יוצא מכל דבר אפילו מן הדומם, שאם שאין נראה לעין האדם הכבוד שמים מן הדומם, מ"מ יש בכל דבר כבוד שמיםמזכמבואר בתפארת יוסף פרשת האזינו ד"ה האזינו [א]: וארץ מורה על הסתרה וכו'. והיינו מחמת שיש בהארץ הסתר גדול השליך שם השי"ת נקודה גבוה, כדי שיוכל האדם לעלות מן ההסתר הזה, ואז אם תוציא יקר מזולל תראה שאפילו הדומם עומד ומשבח להשי"ת. וכן ביאר שם פ' בהעלותך ד"ה וידבר: כמו שאמר כבוד אזמו"ר זללה"ה, דהנה באמת מצד השי"ת הדומם הוא מלא אור, ורק האדם אינו מכיר איך שיש בדומם אורו ית', אבל אם האדם עובד ומאיר לעצמו עד שמכיר שאפילו גם בדומם הוא מלא אור השי"ת, אז מכיר שעד עתה היה ג"כ מלא אורו ית'.. כי הכבוד שמים מן הד"ת בעצמו הוא ממה שהאדם מכיר שהם ניתנו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים, זה עצמו הוא הכבוד שמים שמקיים מצות הש"י, אף מעשה המצות שאין האדם מבין הפנימיות שיש בהם, מ"מ יש בזה כבוד שמים שמקיים גזירת המלך, ואפילו על ידי אכילת הרשות שהוא לבוש מרוחק יותר מהשרש, מכל מקום כיון שהאדם מרגיש בו טעם ויהפוך האוכל לצורת אדם ומברך ומשבח על זה להשי"ת, עי"ז מכיר שיש בזה כבוד שמיםמחכמו שביאר בתפארת יוסף מסכת יומא (עג:) ד"ה יום הכיפורים: בדבר מצוה, שם רואה האדם מפורש רצון השי"ת, אבל בדבר הרשות היינו אכילה ושתיה שם נסתר מהאדם ואינו רואה מפורש רצון השי"ת. ובאמת מצד השי"ת גם שם הוא מלא אור ולית אתר פנוי מניה, אלא שמצד האדם נסתר שם רצונו ית'. וכשהאדם מגביר עצמו בכח עבודתו ונוטל מכל הנאת עוה"ז סיוע לעבודת השי"ת, רואה מפורש שכל הבריאה הוא חיבור להשי"ת והכל מלא אור.. אבל מן דומם שמרוחק מאד מן האדם לגמרי ואין להאדם שום הכרה לכבוד שמים שבו, ולכן כשעומד האדם ומתמיה על זה שיש בריאה מהשי"ת שאינו יכול ליהנות ממנה, וזהו בחינת גבורות ה', כי גבורה מורה על הסתרה, היינו בריאה שהשי"ת הסתיר כבודו בתוכה, ואין נראה מפורש שהשי"ת שוכן בתוכה, כי אין האדם מבין למה בראה, כי הוא אין יכול לאכלה ולברך עליה, ובאמת השי"ת ברא הכל לכבודו כדכתיב (ישעיהו מ״ג:ז׳) ולכבודי בראתיו יצרתיו וגו', היינו שמכל דבר יוכל האדם להללו ולשבחו:
אגרא דכלה
והוא יהא מרוד באנשא. תרגם "פרא (בראשית טז יב), מלשון עיר "פרא (איוב יא יב), שהוא מורד באדוניו ואוהב המדבר. והכוונה לדעתו "פרא "אדם, שיתנהג בין בני אדם כמנהג הפרא למרוד בבני אדם:
קדושת לוי
ידו בכל ויד כל בו (בראשית טז, יב). הכלל בעונותינו הרבים גדולת ישמעאל מחמת המילה וכן מבואר בזוהר הקדוש והנה ברית נקרא כל כמבואר בשערי אורה. וזהו ידו, לשון ממשלה בכל. ויד כל בו, כי באמת הישמעאלים הם בלא פריעה אבל אנו זרע ישראל במילה ופריעה. והנה במילה יש שני ענינים החתוך בכלי ופריעה ביד. וזהו הרמז ויד כל בו, הם זרע ישראל שהם בפריעה ביד וזהו יד כל הרומז על הברית כנ"ל בו ימשול בישמעאל: