באר מים חיים
ועוד טעם לסמיכתן על פי מה שאמרו חז"ל (בראשית רבה נ"ט, א') בפסוק (משלי ט"ז, ל"א) עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא, וזה לשונם: רבי מאיר אזיל לממלא ראה אותן כולן שחורי ראש וכו' עד אמרו לו רבי התפלל עלינו אמר להם לכו וטפלו בצדקה ואתם זוכים לזקנה מה טעם בדרך צדקה תמצא ממי אתה למד מאברהם על ידי שכתוב בו (בראשית י"ח, י"ט) ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט זכה לזקנה וכו' עד כאן. והנה אין לך צדקה גדולה יותר ממה שעשה כאן בשרה שפיזר ממון רב עבורה וטרח ויגע לעשות צדקה עמה לקוברה בארץ המקודשה, וגם משפט עשה שנשפט עם עם הארץ לבטל תקנתם שתקנו שלא לקבור בתוכם מעיירות אחרות כנאמר, ונתקיים בו במיתת שרה ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט וסמך לזה ואברהם זקן בא בימים שעל ידי זה זכה לזקנה כדבר האמור.
ערבי נחל
הנה זה הוא המשל ידוע כי הוא דבר בדוי מלב כדי לקרב כל הענינים אל השכל, אבל הנמשל הנה הוא דבר אמיתי והוא אשר אירע לנו ממש. אחד היה אברהם אבינו ע"ה והוא היה אוהב המלך מאד ונלחם כל מלחמותיו כידוע, כי האדם לא נברא רק כדי להלחם מלחמת היצר הרע וזהו עיקר בריאת האדם כמ"ש הסמ"ג בהקדמה, ואברהם אבינו ע"ה נלחם תמיד מלחמה זו ותמיד נצח לרוב השכלתו וצדקתו וגבורתו עד שקראו הקב"ה אברהם אוהבי. ומלבד כל אלה המלחמות עשה אברהם אבינו ע"ה כסא כבוד למלך הכבוד, והכסא ידוע מה הוא, והוא שאמר הכתוב (תהלים פט, טו) צדק ומשפט מכון כסאך, נתבאר ששני דברים אלו צדקה ומשפט הוא הוא הכסא של הקב"ה, ודברים האלה עשה ותיקן אברהם אבינו ע"ה כמש"ה (בראשית יח, יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו כו' לעשות צדקה ומשפט, וזהו הכסא היפה שעשה אברהם אבינו ע"ה להקב"ה אשר אין כסא זה בכל העולמות בלתי לה' לבדו ויוסף עוד הקב"ה אהבו. פעם אחת אירע שלא נצח את המלחמה כפעם בפעם ונכשל קצת בבמה אדע ונשבה בנו היינו שנגזר על בניו ידוע תדע כו', אח"כ ביקש אברהם אבינו ע"ה מהקב"ה על אודות ישראל לפדותם ממצרים מבור השבי והבטיח לו וכרת עמו ברית ושבועה על דבר הזה.
קדושת לוי
או יבואר, אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד על פי משה, ופסוק ויקם משה את המשכן, הכלל, כמו שמבואר בזוהר הקדוש המשכן היה כדמות זה עולם וכדמות כל העולמות ודמות התורה. והנה הרמב"ן הקדוש כתב על פסוק (בראשית יח, יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ושמרו דרך ה', ופירש הרמב"ן, דרך ה', הם המדות הישרות אשר היה לאברהם אבינו עליו השלום מדת החסד מדת הרחמנות וכן שאר המדות הישרות. והנה אלו המדות הם כלליות התורה, כי יש מצות אשר הם ממדת החסד כגון מצות פריקה וטעינה, וכן יש כמה מצות ממדת החסד, וכן יש מצות אשר הם ממדת היראה, דהיינו לעשות לרשע כדינו וכן בשאר. וכן יש מצות ממדת התפארות כגון תפילין שמורה על מדה הנ"ל כנאמר (יחזקאל כד, יז) פארך חבוש. וכן שאר מצות ממדה הנ"ל. וכן יש מצות משאר מדות. וכן נכלל כל מצות התורה במדות הבורא הישרות והטהורות והנקיות: