Quotation_auto על בראשית 18:19

ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה ותלד לו את זמרן. כבר כתבתי למעלה בענין הגר כשנתנה לו שרה שעשה אברהם שלא כהוגן. אחר שכבר הובטח ביצחק. ואע"פ ששרה נתנה לו אולי יבנה ממנה. לא היה לו לשמוע לדבריה. בענין שבזה חטא ונולד מזה ישמעאל. והוסיף על חטאו ואמר לו ישמעאל יחיה לפניך. ולא נתקרר בהגר והוסיף על חטאתו. ויקח אשה במקום שרה את קטורה. והוליד בנים רבים ממנה לפח ולמוקש לישראל. מוסף על בני ישמעאל. ולזה הזכיר שמותם את זמרן זמיר עריצים ואת יקשן פח יקוש. ואת מדן לדין עמו ואת מדין מדנים וכעס. ואת ישבק עיקר שרשוהי בארעא שבוקו. ואת שוח שוחה עמוקה. בענין שכולם היו לפח ולמוקש לשני בתי ישראל. ולכן כשראה מה שעשה נתן להם מתנות וישלחם מעל יצחק. לקיים אל תתחר במרעים. ורז"ל אמרו שמות הטומאה מסר להם ושלחם אל הררי קדם. כי שם נמצאו כל הכישופים באומרו כי מלאו מקדם וגו'. ואמר בבלעם הקוסם מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם. וזה שאמר בכאן קדמה אל ארץ קדם. לפי שראה אברהם שלא היו ראויים לידבק בשם. ולא להיות אצל יצחק לפי שנטו אחר הטומאה לצד שמאל. ולכן אמר בעודנו חי ולא המתין להם עד שימות. כי היו רבים וילחמו עם יצחק. ולכן ראה לשלחם לארץ מרחק לפי שהם כלי זעמו. ולכן לא הזכיר בכאן שמל אותם לשמונה ימים. כמו שסיפר בישמעאל לפי שידוע הוא שכל ילידי ביתו ומקנת כספו היה לו למול. וכשראה רעתם שחזרו לגלולי אמם. ולא היה להם ברית. שלחם מעל יצחק לפי שראה שאין בהם ממש. כי באופן אחר דבר קשה אצל אברהם איך לא למדם בדרכי ה'. כמו שנאמר עליו כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו. כי פירושו הנמשכים אחריו. אבל אלו לא בחרו בדרך ה' ולכן רחקם:

ויאמר משה אל ה' ראה אתה אומר אלי. אחר שראה משה שהיה עת רצון. שב אל דברי השי"ת הראשונים שאמר הנה אנכי שולח מלאך לפניך. וכן מ"ש בכאן הנה מלאכי ילך לפניך. והתחיל כמתמיה על דברי השי"ת ואמר ראה אתה אומר אלי. ולכאורה נראה שהדברים זרים מעבד לאדון. כי האדון יאמר לעבד ראה קראתיך בשם ראה נתתיך אלהים לפרעה. אבל העבד לאדון אינו ראוי לומר לו ראה אתה אומר אלי. ועוד מהו שחזר לומר ואתה לא הודעתני. ועוד מהו אתה אומר אלי. כי די שיאמר ראה אתה אומר העל את העם הזה. ואולי כי לשון ראה הוא לשון תחנה כמו ראה עניי. ראה ה' והביטה. ראה כי צר לי. ועכ"ז נשארו שאר הלשונות מיותרים. עד שנאמר שמשה אמר זה הלשון כמי שמתוכח עם אחר ומקשה לו מדידיה אדידיה. ואומר לו ראה מה שאתה אומר אלי כי דבריך סותרות אלו לאלו. וזהו ראה אתה אומר אלי. כי מצד אחד אמרת העל את העם הזה שנראה שהדבר תלוי בי. ומצד אחר לא הודעתני את אשר תשלח עמי. שאמרת הנה מלאכי ילך לפניך. בענין שנראה שסתרת דבריך הראשונים. וזהו ואתה לא הודעתני. וכן אמרת העל את העם הזה באומרך לך עלה מזה. שנראה שנתת לי בזה מעלה. ומצד אחד לא הודעתני את אשר תשלח עמי. ובזה אתה משפיל כבודי בענין שאיני מבין דבריך. וזהו ראה אתה אומר אלי כנותן לי מעלה יתירה עלה מזה. ואח"כ תמסרני ביד מלאך. זה אינו דבר ראוי אחר שאמרת ידעתיך בשם. ועכ"ז נשאר לי ספק היכן א"ל ה' ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני. ועוד מה מקום מצא משה בכאן לזאת השאלה כי לא היה זמן לזה. אחר שהעם חטאו חטאה גדולה ונאמר לו הנה מלאכי ילך לפניך. ומהו עת רצון שאומרים שמצא עכשיו בזה המקום. ואולי נאמר כי מ"ש ידעתיך בשם חוזר לתכלית שליחות מצרים. שנאמר שם משה משה כפול לשון חבה ומציאת חן כמו אברהם אברהם. וזהו ידעתיך בשם כפול יותר משאר נביאים. ולכן תמצא כי כמו שאמר במשה ידעתיך בשם נאמר לאברהם שכפל בו ה' כי ידעתיו למען אשר יצוה. וכן אמר שם ויאמר כי אהיה עמך. ואחר שהשם יתברך עמו הוא יודעו בשם. וכן בשם ה' הוא מציאת החן כאומרו ויהי ה' את יוסף ויתן חנו. ועל זה אמר ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני. וזה רחוק. ואולי נאמר כי מה שאמר ידעתיך בשם וגו'. הוא מצד שמו לבד ולא ממקום אחר. וזה כי שמו שהוא משה יורה על מעלתו שהשם יתברך יודעו ומוצא חן בעיניו. לפי שבשם הזה נדבק אל הש"י יותר מכל האדם. לפי ששמו כשם רבו וזהו מש"ה בהפוך אותיות השם. באופן כי שם ה' נקרא עליו. וכשאומרים זכרו תורת משה עבדי הוא כמו זכרו תורת השם. וכן תורה צוה לנו משה הוא כמו צוה לנו השם. כי השם הוא המצוה ומשה הוא המצוה בשם השם. וכן משה שמו כשם רבו כמו שאמר במטטרו"ן כי שמי בקרבו שעולה כמו שדי. וכן משה בגימטריא מטטרו"ן שר הגדול. ועליו נאמר ממכו"ן שבת"ו השגי"ח. ואחר שזה השם הוא רומז דבר גדול. יפה אמר ידעתיך בשם כי בשם משה הוא ידוע אצל השם. ואחר שהוא ידוע אצלו הוא מוצא חן בעיניו. וזהו ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני. וזה רחוק וקרוב לפי שהוא עמוק עמוק מי ימצאנו:

ואמר והשם אמר המכסה אני וגו' מאברהם. לפי שאמר שאברהם הולך עמם לשלחם והוא לא היה יודע שהמלאכים היו הולכים להשחית את סדום. אבל היה הולך בתום לבבו לעשות להם לויה. לזה רצה השם לגלות לו הדבר שידע שהיו שלוחים להשחית. ולזה סמך מיד וה' אמר המכסה אני מאברהם שאין ראוי שילך בתום לבבו בלא ידיעה. ואני סבור שאין ראוי לומר שאברהם לא היה מרגיש בדבר כי נביא היה. ועוד שכבר ידע שהיו מלאכים ממאמר השם ושהיו באים בשליחותו. אבל לא היה הדבר ברור אצלו. ואחר שראה שהשקיפו על פני סדום לבו נוקפו שהיו הולכים בשליחות מה ולא רצה לחזור בביתו. אבל הלך עמם ולא רצה להניחם. וזהו וישקיפו על פני סדום ואברהם הולך עמם לשלחם לראות תכלית הדבר. וכשראה השם שהיה הדבר בספק אצלו. אמר בלבו אין ראוי שיהיה נבוך בדבר זה ואני רוצה לגלות לו עניין סדום. וזהו וה' אמר המכסה אני מאברהם וגו'. ואולי יאמר וה' אמר המכסה אני מאברהם על דרך מצוה גוררת מצוה. וכן ששכר מצוה מצוה. כי בשכר מצות הלויה דכתיב ואברהם הולך עמם לשלחם נזדמנה לו מצוה אחרת להתפלל על בני דורו. וה' אמר וגו'. ואולי אמר וה' אמר למלאכים. המכסה אני מאברהם אחר שעתיד להיות לגוי גדול ונברכו בו כל העולם. ואם אשמיד אלו הערים יתנו ללבם ויאמרו איה צדקתו וזכותו שהיה בגבולם ולא התפלל עליהם. והטעם שעתיד להיות לגוי גדול לפי שהוא עתיד לצוות והוא מצוה את בניו ושישמרו דרכי וידריכם בסדר העבודה הנכונה. והוא בב' דרכים הא' שידריכם שיעבדו את ה' בעבור כבודו וגדלו ולא לתכלית אחר. והב' שידריכם שיעבדו את ה' בעבור שיתן להם השם טובות גדולות. או בעבור שיצילם מהעונשים. ואעפ"י שהם דרכים הפכים זה לזה. שניהם יצטרכו להשיג המבוקש. כי הדרך הראשון אינו ראוי אלא לשרידים אשר ה' קורא המשיגים אורחות יושר. אבל למתחילים ולאנשים הפתאים. אם לא יאמרו להם שיעבדו את השם בעבור טובות העולם הזה. וכיוצא בזה. לא יעבדו את ה' מצד גדולתו ורוממותו. ואולי אחר כך הם יכירו האמת ויאמרו זה דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות. וכיוצא בזה אמרו ברבי יוחנן שבא לפניו תלמיד אחד ואמר שהיה רוצה ללמוד תורה על מנת להיות עשיר וקבלו. וצוה לתלמידיו שיקראו לו ר' יוסי מארי דעותרא. ועסק בתורה והצליח והיה אומר שהיה לו שם טוב ולא היה לו עושר. יום אחד בא לפני ר' יוחנן איש עשיר מאד שהניח לו אביו עושר גדול ומרגליות כלי פז ולא קרא ולא שנה ובא לבית מדרשו. וא"ל שאחר שהוא לא עסק בתורה שהיה מביא עמו כלי פז לתתו לתלמידים. והרב קבלו ונתנו לרבי יוסי מארי דעותרא וקרא שמו ר' יוסי בן פזי והיה עוסק בתורה בשמחה. אחר שקרה ושנה ונכנס לעומקה של תורה וראה חמדת התורה הנאמר עליה הנחמדים מזהב ומפז רב. אמר בלבו אוי ואבוי שהנחתי חיי עולם בשביל חיי שעה. והלך ואמר לו לרב למה רמיתני ואתה צודה את נפשי לקחתה. כי אין לי לעסוק בתורה אלא בשביל גדולת השם. ולא בשביל כסף וזהב. וחזר אותו כלי פז לרב לחלקו לעניים. והכיר האמת ולכן נקרא על שמו ר' יוסי בן פזי בכל התלמוד. וזהו שאמרו לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה. ולכן הדרך הראשון הוא הדרך האמיתי כאומרם במדרש הנעלם ראשית חכמה יראת ה' שהוא גדול ונורא ולא יראת העונש. אלא למתחילים ולטפשים הדרך השני הוא דרך נאות. ולכן אמר בכאן כי ידעתיו לכלול בזה הפסוק שאברהם היה בקי באלו ב' הדרכים. הדרך הראשון והעיקר הוא מה ששבח בו השם לאברהם אחר פטירתו כאומרו עקב אשר שמע אברהם בקולי. ולא בשביל סבה אחרת. וישמור משמרתי מצותי חוקתי ותורתי מצד היות מצותי וחוקותי. ולא מצד אחר. וזהו שאמר בכאן כי ידעתיו בשביל שני סבות. האחד למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט. כי זהו הדרך הראשון לאהוב הצדק בשביל הצדק עצמו ולא בשביל דבר אחר. וזהו צדק צדק תרדוף. והוא היה מצוה את ביתו שמרו דרך ה' בשביל הצדק והמשפט ולא בשביל דבר אחר. והדרך השני הוא שהיה מצוה את ביתו שמרו דרך ה'. בשביל שיביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו מהטובות הגדולות והנוראות כירושת הארץ וכיוצא בו. ולפי שבזה הפסוק יוכל לומר אלו השני דרכים תמצא שיש בו שני פעמים למען. לפי שהם שני סבות ושני דרכים כמו שפירשנו. ולכן אמר כי איש כזה שיודע להדריך בני אדם רשעים וצדיקים ופתאים באלו השני דרכים. אינו ראוי לכסות ממנו שום דבר. ולכן ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי רבה. עם אברהם ידבר כי המלאכים כבר היו יודעים זה כי להשחית את סדום באו. אבל רצה לגלות הדבר לאברהם בעניין שיתפלל עליהם: