Chasidut על בראשית 29:32

ואלה שמות בני ישראל כו' ראובן כו' (שמות א, א-ב). כי הנה שמות השבטים הקדושים כאשר תראה השם של כל אחד על מה נקרא בשם זה ראובן כי ראה ה', כי אתה יאהבני אישי (בראשית כט, לב) שמעון כי שמע ה' וכו' (שם לג) לוי הפעם ילוה אישי אלי (שם לד) הנה באמת חס ושלום אי אפשר לומר שהשבטים יהיו נקראים על שום תאוה גשמיות כגון ראובן כו', וכן שאר השבטים כגון יששכר ואשר. הנה באמת שמות השבטים מורים על העלאות כל התאוה לה' לבדו. בראובן העלה כל התאות שבין איש לאשתו להבורא יתברך שמו וכן שמעון וכן לוי מורה עליות כל התחברות להבורא יתברך לכך נקראים השבטים מטות מלשון מטהו מחלון לחלון, כלומר שהתאות הגשמיות העלהו להבורא יתברך. וזהו ואלה שמות בני ישראל, השמות בעצמם מורים על עליות כל הדברים להבורא יתברך ויתעלה זכרו:

וְהִנֵּה בֵּאַרְנוּ שֶׁשְּׁנֵים עָשָׂר אֶמְצָעִיּוֹת הֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי בְּנֵי יַעֲקֹב, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִטָּה שְׁלֵמָה, שֶׁהֵם עִקַּר הַתְּפִלָּה וְעַתָּה נְבָאֵר בְּחַסְדֵי ה' בִּפְרָטִיּוּת שְׁנֵים עָשָׂר בְּרָכוֹת אֶמְצָעִיּוֹת אֵיךְ הֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר בְּנֵי יַעֲקֹב בְּרָכָה אַחַת מֵהַשְּׁנֵים עָשָׂר אֶמְצָעִיּוֹת הִוא 'אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת', הִיא כְּנֶגֶד רְאוּבֵן, כִּי רְאוּבֵן עַל שֵׁם הָרְאִיָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית כט) כִּי רָאָה ה' בְּעָנְיִי, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת ז), רְאוּ בֶּן וְכוּ' וּרְאִיָּה הִוא בְּחִינַת הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת א), וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה וָדַעַת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ג), וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י לְעִנְיַן הַדַּעַת, כִּי עֵינַיִם עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר:

טעם למה נקראו השבטים לפעמים בשם שבטים ולפעמים נקראו בשם מטות אלה ראשי המטות ומפני מה יהודה היה מלך ויוסף היה מלך. ונראה לפרש דהנה יש להקשות על האמהות צדקניות, כי בוודאי לא היו משגיחים על חומריות העולם הזה רק היו מדובקים תמיד באהבת הבורא ברוך הוא ואיך היה שם בניהם על שם חומריות העולם הזה ראובן ראה ה' וכו' כי יאהבני אישי, שמעון כי שנואה אנכי, לוי הפעם ילוה אישי אלי, וכן כולם עיין שם. אך באמת נראה, שלכוונה גדולה כוונו אמותינו הצדקניות בזה ולמדו אותנו בזה דרך איך לעבוד להבורא ברוך הוא, ורמזו לנו שני דברים. אחד, שהשם יתברך ברוך הוא אף על פי שהוא מלך גדול ואדיר ואין קץ לשיעור מרכבת כבודו ריבוא רבבות מלאכים ישמשנו אף על פי כן הוא משגיח בהשגחה פרטית על עולם התחתון עולם השפל ומשפיע טובות וברכות לעמו ישראל ולאפוקי מדעת הנפסדת והכוזבת וזה למדו אותנו האמהות הצדקניות לאה במה שאמרה ראה ה' בעניי כי שנואה אנכי, ונמצא למדה אותנו שהקדוש ברוך הוא משגיח עלינו בעולם השפל הזה להשפיע לנו טובות וברכות. ועוד למדה אותנו שדבורו של צדיק עושה רושם כשהצדיק מדבר בתורה ובתפלה אזי אותן האותיות היוצאין מפיו של צדיק עולין למעלה לשרשם ועל ידו באה השפע של עולם התחתון והאמהות היו רוצים להמשיך השפע על עולם התחתון בשביל זה אמרה לאה ראה ה' בעניי, בכדי להמשיך השפע על אותו השפע הנולד עד עולם שעל ידי דיבורים אלו האותיות עלו למעלה ועל ידם יבוא השפע לעולם התחתון וכן כולם כוונו לזאת הכוונה ובשביל זה נקראים האותיות בשם אבנים כמבואר בספר יצירה, כי כשהצדיק מדבר את האותיות בתורה ובתפלה אזי המה התולדות של הצדיק כמו בנים כי הוא המוליד אותם על ידי דבורו ואחר כך כשהאותיות עולים למעלה לשרשם אזי מלמדין אלו האותיות להמדבר שכל נפלא מה שלא היה להמדבר בעת הולדתם בעת הזאת נקראים האותיות אבות להמדבר ובשביל זה נקראים האותיות אבנים לשון אב ובן, וכן המתרגם מתרגם גם כן על פסוק (בראשית מט, כד) משם רועה אבן ישראל, ועל תבת אבן מתרגם אבהן לשון אב ובן שקודם המה בנים להמדבר ואחר כך נעשים אבות להמדבר כנ"ל. אך אצל יהודה אמרה הפעם אודה את ה', ורחל כשילדה ליוסף אמרה יוסף ה' לי בן אחר, בשביל זה היו יהודה ויוסף מלכים. דהנה הכלל הוא ידוע כשהצדיק אומר כל השפעות וטובות וברכות עלינו הוא מן השמים אזי הוא ממליך עלינו את השם יתברך והוא מדת מלכות ונמצא שעובד להשם יתברך במדת מלכות אזי נמשך השפעה גם כן במדת מלכות והיא שפע מלוכה ובשביל זה יהודה היה מלך מפני שבשעה שנולד יהודה היתה לאה עבדה להשם יתברך במדת מלכות שהמליכה את השם יתברך עליה שאמרה הפעם אודה את ה', שכל השגחות והשפעות הבאה עליה הוא מן השם יתברך בשביל זה נתנה הודאה להשם יתברך והוא מדת מלכות משכה על השבט הנולד גם כן השפעות מלוכה בשביל זה היה יהודה מלך ודוד ושלמה עד חמשה עשר דורות שהיו משבט יהודה היו מלכים, ומלך משיח יהיה משבט יהודה מזרע דוד ורחל אמנו בעת הולדת יוסף היתה אמרה יוסף ה' לי בן אחר, ונמצא שעבודתם היתה להשם יתברך בעת ההוא גם כן במדת מלכות שהמליכה את השם עליה שכל השפעות הוא מן השם יתברך ואמרה יוסף ה' לי בן אחר, שישפיע עלי עוד טובות על כן משכה על שבט הנולד לה גם כן השפעה ממדת מלכות בשביל זה היה יוסף גם כן מלך ועוד מלכים שמלכו משבטו ומשיח בן יוסף יהיה מלך, ולא עוד אלא שבזאת ההשפעה שהמשיכה על יוסף שיהיה מלך גרמה גם כן שמבנימין יהיה מלך והוא שאול בן קיש מלך הראשון שבישראל מפני כשאמרה יוסף ה' לי בן אחר, היתה עיקר המשכת השפע על אותו שבט הנולד בעת ההוא אך בזכרה בן אחר בזה גרמה השפע על שבט בנימין גם כן אך לא כל כך כמו על יוסף. וידוע שלשון מטות הוא לשון הטיה בשביל זה נקראים השבטים בשם מטות שבעת הולדתם אמותינו הצדקניות היו ממשיכין השפע מלמעלה למטה לעולם השפל והם הנקראים י"ב גבולי אלכסון והם הי"ב שבטים והמשכיל יבין: