תנחומא בובר
אמר ר' יוסי בר' חנינא יש בני אדם [ששמותיהם נאין ומעשיהן כעורין], ששמותיהם כעורים ומעשיהם נאין, יש ששמותן נאים ומעשיהן נאים, יש ששמותן כעורין ומעשיהן כעורין. יש ששמותן נאים ומעשיהן נאים, יש ששמותן כעורין ומעשיהן כעורין. יש ששמותן נאין ומעשיהן כעורין, זה אבשלום, שנאמר ויבא אבשלום אל פילגשי אביו (ש"ב טז כב), שמותן כעורין ומעשיהם נאין. אלו עולי גולה שנא' בני (ברקום) [ברוס] בני סיסרא בני (תמה) [תמח] (עזרא ב נג), שמותן כעורין ומעשיהן כעורין, אלו המרגלים, מה כתיב, למטה אשר סתור בן מיכאל (במדבר יג יג), שמותן נאין ומעשיהם נאים, אלו השבטים, שנאמר ואלה שמות בני ישראל וגו' ראובן שמעון לוי ויהודה.
פרקי דרבי אליעזר
ר' לוי אומר, ראה הקב"ה בצרתה של לאה ונתן לה הריון בטן וניחומין לנפשה, וילדה איש טוב תואר וחכם, ואמרה ראו בן שנתן לי הב"ה, שנ' ותהר ותלד לאה ליעקב בן ותקרא שמו ראובן ועל כן קראה שמו ראובן.
בראשית רבה
וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן (בראשית כט, לב), אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אַרְבַּע מִדּוֹת נֶאֶמְרוּ בְּשֵׁמוֹת, יֵשׁ שֶׁשְּׁמוֹתָם נָאִים וּמַעֲשֵׂיהֶם נָאִים. יֵשׁ שֶׁשְּׁמוֹתָם כְּעוּרִים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעוּרִים. יֵשׁ שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶן כְּעוּרִים וּמַעֲשֵׂיהֶם נָאִים. וְיֵשׁ שֶׁשְּׁמוֹתָן נָאִים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעוּרִים. שְׁמוֹתֵיהֶן נָאִים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעוּרִים, עֵשָׂו, שְׁמוֹ עֵשָׂו וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה. יִשְׁמָעֵאל שְׁמוֹ, שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ. שְׁמוֹתָן כְּעוּרִים וּמַעֲשֵׂיהֶם נָאִים, אֵלּוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה (עזרא ב, נא): בְּנֵי בַקְבּוּק בְּנֵי חֲקוּפָא בְּנֵי חַרְחוּר, וְזָכוּ וְעָלוּ וּבָנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. שְׁמוֹתֵיהֶן כְּעוּרִים וּמַעֲשֵׂיהֶן כְּעוּרִים, אֵלּוּ הַמְרַגְּלִים (במדבר יג, יג): סְתוּר בֶּן סְתוּרִים, (במדבר יג, יא): גַּדִּי גְּרָדִים וּמְרָדִין. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא שְׁמוֹתֵיהֶן נָאִים וּמַעֲשֵׂיהֶן נָאִים אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים, רְאוּבֵן, רְאוּ בֵן בֵּין הַבָּנִים. שִׁמְעוֹן, שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמָיִם. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אֵין שְׁמוֹתָם שֶׁל שְׁבָטִים עָכוּר לָהֶם, אֶלָּא חָפוּת לָהֶם.