Chasidut על בראשית 33:3

ועוד י"ל על פי הנזר הקודש (ב"ר בפרשה ע"ח סי' י"א) אהא דאיתא התם (ב"ר ע"ח י"א) על וישתחו שבע פעמים (בראשית לג ג), למה שבע, על שם שבע יפול צדיק וקם (משלי כד טז). והענין הוא כמו שיש בקדושה שבעת ימי הבנין, כן יש במדריגת החיצונים כי זה לעומת זה עשה אלקים. וז"ש כי שבע יפול הצדיק, בכח שבע מדריגות אלו, ואף על פי כן וקם. אף כך יעקב הכניע את עצמו ז' פעמים, כלפי ז' מדריגות שהיו לאותו רשע, ולבסוף היה לו ליעקב תקומה, כי מאז נכנס לשער השמיני אשר אין שם מגע עכו"ם כנודע ליודעי חן, עד כאן דבריו. ועל פי מה שכתב בהקדמת מאה שערים, כי הדעת היא כלל לשבע ספירות אחרונות, והם שבעה ימי בראשית, עד כאן דבריו. והיינו פני מנורה דנפקין מינה זיי"ן קנים, ואין לנגד הכולל דוגמתו בס"א. והיינו (במדבר ח ב) אל מול פני המנורה שזה הכולל דהיינו השער השמיני, יאירו שבעת הנרות, והבן. ואם כן אהרן שהוא בהוד הגיע עד הדעת, וכלל הכל שם. והיינו שבחו של אהרן, שגרם בכונתו להמשיך לשם אשר אין לעומת זה בס"א, והבן כי הכל זה לעומת זה, היינו בז' תחתונות, אבל לנגד הכולל שהוא הדעת אין דוגמתו בס"א. ועל פי זה כתבתי לפרש (ירושלמי ברכות פ"א ה"ב) אם אין דיעה הבדלה מניין. ועל פי זה יש להבין מהו הענין של תנינא דז' רישין (קדושין כ"ט:), דהיינו הכח של לעומת זה יש בו ז' רישין ולא יותר, ועיין בספר מדרש לפרושים (דרוש ט"ו בדף ע"ז ע"א) שכתב והנה ענין ז' רישין לא מצאתי כלל, ועיין שם שכתב מדעתו שהם כנגד ז' אתוון של שור חמור. ולענ"ד נראה כמ"ש, ודוק היטב. ולפי זה נתיישב מה דאמר בהעלותך, ולא אמר בהדליקתך, ואומרו העלה נרותיה, והיא שבחו של אהרן, והבן.

וישלח יעקב מלאכים לפניו (בראשית לב ד). נ"ל לפרש תיבת לפניו. דהנה ידע שיצטרך להתראות פנים עמו ויצטרך להשתחוות לו, ולא רצה להשתחות לרשע כמו שמרדכי לא רצה להשתחות להמן (אסתר ג ב), כי אסור להשתחות לרשע, על כן שלח המלאכים שיעמדו לפניו בינו ובין עשו, וישתחוה למלאכים ויסבור עשו שמשתחוה לו, (והש"י סייעו באותו מעשה שהי"ת בעצמו עבר לפניו בעת בואו לעשו והשתחוה להש"י, כן מבואר בזהר (ח"א קע"א ע"ב) בפסוק (בראשית לג ג) והוא עבר לפניהם, הו"א רצ"ל הקב"ה, עיין שם בזהר):

ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים וינהג את כל מקנהו ואת כל רכושו וגו'. חז"ל אמרו (בראשית רבה ע"ד, ד') וזה לשונם: אמר ר' יוחנן כתיב (קהלת י', ב') לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו לב חכם לימינו זה יעקב שנאמר ויקם יעקב ויקח את בניו ואחר כך את נשיו ולב כסיל לשמאלו זה עשו וכו' עד כאן. וצריך לדעת מה דבר חכמה עשה יעקב בזה. והנראה כי חכמה גדולה עשה, ועשה בהיפוך ממה שהלך לקראת עשו ששם הוא הלך תחילה שנאמר (בראשית ל"ג, ג') והוא עבר לפניהם ואחר כך האמהות ואחר כך הבנים כמו שכתוב (שם שם, ה') וישא עשו וגו' וירא את הנשים ואת הילדים. והציג את השפחות וילדיהן ראשונה ולאה וילדיה אחרונים וגו' בדרך אחרון אחרון חביב (בראשית רבה ע"ח, ח'). והטעם כי שם היה המלחמה בא מלפניו כי עשו הלך לקראתו ועל כן הקדים עצמו תחילה לומר אם ילחם, ילחם בי תחילה ואחר כך הכל אחרון אחרון חביב להיות הנשאר לפליטה ושאינו חביב כל כך למלחמה אבל כאן שירא מהמלחמה מלאחריו כי לבן רדף אחריו עשה בהיפוך והציג קודם הבנים ואחר כך הנשים או שהציגם כסדר כל אם אצל בניה כאשר שם, או ששם כל הנשים אחרי הילדים כי דרך האיש לרחם על בניו יותר מעל נשיו וגם אפשר כאשר יפגע בנשים תחילה ירחם עליהם יותר מעל בניהם והוא עמד עצמו אחרון על כולם וינהג את כל מקנהו כאדם שמנהיג מקנה הצאן והבקר שהם מלפניו והוא מלאחריהם ואם יבוא לבן מלאחריו ילחם בו תחילה.