אגרא דכלה
ויאמר אלקים ליעקב קום עלה בית אל ושב שם (בראשית לה א). קבלנו הענין "ושב "שם, כי בי"ת אל הוא השכינה הנקראת כן, ומילין דאיתתא בישיבה כנודע מתפילין של יד. והענין הוא לדעתי כי שכינתא בעאת לנטלא ביתא והגיע זמנה של רחל, כיון שהגיע זמן לאישתלם בי"ב שבטין כנודע מזוהר הק' (ח"א קנ"ח ע"ב), על כן אמר לו הש"י עלה בית אל, ר"ל תעלה למדריגה לזיווגא עילאה וש"ב שם, על כן עשה הכנה דרבה לכבוד הזיווג העליון, ואמר אל אנשי ביתו הסירו וכו' והטהרו והחליפו שמלותיכם (בראשית לה ב) ונקומה ונעלה וכו' (בראשית לה ג), ונקומה ביחד כד אישתלם בי"ב שבטין. ויהי עמדי בדר"ך אשר הלכתי. לא אמר כפשוטו ויהי עמדי בבית לבן עד היום, רק בדרך היה עמו, והלא ישב קבוע כ' שנה בבית לבן והשי"ת היה עמו. רק לפי הנ"ל יובן דבעת הגיע הזמן שהשכינה תיטול ביתא לגמרי, ויהיה זיווג העליון מזדווג עמו כמו במשה, ובעא לאיתפרשא מאתתא כמו משה, על כן נידחת רחל עקרת הבית, ועד היום היה עוסק להעמיד י"ב שבטים, והשכינה היתה מסייעתו כדרך הצדיקים בזיווגיהם כנודע מזוהר הק' (עיין זוהר ח"א נ' ע"א). וז"ש כעת נקומה ונעלה לגמרי בית אל לזיווג העליון בלבד, כי עד היום היה רק עמדי בסיוע בדרך אשר הלכתי, לשון נקיה דיבר דרך גבר בעלמה כנודע (משלי ל יט), והכוונה על זיווגו, והבן: