ליקוטי מוהר"ן
וְגַם תִּקּוּנוֹ הוּא גַּם כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַיָּדַיִם, בִּבְחִינַת (בראשית ל״ה:ד׳): וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֶת כָּל אֱלֹקֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם,
אגרא דכלה
כל אלין. ובירושלמי כל אילן. נ"ל דיונתן מפרש כפשוטו כל אל"ה חברו (בראשית יד ג), ר"ל כל אלה המלכים נתחברו וכו', ובירושלמי הוקשה לו מה משמיענו שנתחברו, על כן מפרש תיבת אל"ה לשון אילנות, מלשון כאלה וכאלון (ישעיה ו יג), ומלשון תחת האלה אשר עם שכם (בראשית לה ד). ומשמיענו שכל האילנות נתחברו להיות המקום פנוי ומישור ליפרע מן הרשעים במלחמה:
באר מים חיים
ותשלך את הילד תחת אחד השיחים. אמר את הילד לרבות שעוד השליכה אתו זה שקבלה מהילד לעבוד עבודה זרה ועתה השליכה זאת מידה ולא ידבק בה עוד מאומה מזה. ועוד יש לומר את הילד לרבות מה שביד הילד והוא עבודה זרה כמאמר חז"ל (ריש שמות רבה) שהביא צלם מן השוק והיה עובדו וכו' ועל כן הטמינה אותו תחת אחד השיחים כמו שכתוב ביעקב (בראשית ל"ה, ד') ויטמון אותם תחת האלה. שדן אותם בקבורה כמו איסורי הנאה שכל הנקברין עפרן אסור (תמורה ל"ד.), והיא גם כן השליכה זאת תחת השיחים אשר במדבר. ועוד,