Chasidut על בראשית 38:16

ויהי המקריב וכו' למטה יהודה (במדבר ז יב). אמר בכאן למטה, מה שאין כן באינך. נ"ל כי הנה ביהודה כתיב (בראשית לח טז) ויט אליה אל הדרך, ודרשו רז"ל (ב"ר פפ"ה ח') בקש לעבור וזימן לו הקב"ה, א"ל יהודה היכן אתה הולך, מהיכן מלכים עומדים, מהיכן גדולים עומדים, ויט אליה אל הדרך בעל כרחו שלא בטובתו, עד כאן המדרש. אם כן הטיית יהודה היה להעמיד מלכים. וז"ש בכאן המקריב ביום הראשון נחשון וכו', למה הוא הראשון הלא ראובן הבכור, אמר למטה יהוד"ה בשביל הטיית יהודה שהוא להעמיד מלכים. והנה נחשון הוא הנצר משרשיו אשר ממנו יצא חוטר מגזע ישי, ועליו בפרטות הוא הכוונה:

ויחשבה לזונה כי כסתה פניה (בראשית לח טו). מתרגם והווה מדמה באנפוי כנפקת ברא, ארום כעיסת אנפין הות בביתיה דיהודא ולא הוה יהודא רחים יתה. הוקשה לו היאך סלקא דעתך דמשום הכי חשבה לזונה על שכסתה פניה, אדרבא מדרך הזונות לגלות פניהם, כמד"א (ירמיה ג ג) ומצח אשה זונה וכו'. על כן דרש כסת"ה פניה לשון כעס, ומפרש הקרא הכי ויחשבה לזונה, הנה פעל הש"י שלא הכירה שהיתה כלתו, כמד"א (בראשית לח טז) כי לא ידע כי כלתו היא, הא אפילו היה יודע הרי בני נח אינו מצווה על כלתו, אפילו היה משמר את התורה, הרי במקום מצוה זמנית לפי שעה לא היו משמרין, וכמו שיעקב נשא ב' אחיות. לזה אמרה התורה אילו הכיר אותה, לא היה בדרך הטבע שיתאוה לה, כי היה שונאה על שהיה לה פנים כועסת (מכל)[בכל] עת: