Chasidut על בראשית 4:13

[מט]. וְדַע, שֶׁעַזֵּי פָּנִים שֶׁיֵּשׁ בַּדּוֹר הֵן הֵן הַכְּלָבִים, וְהֵן הָעוֹמְדִים וְחוֹלְקִים עַל תְּפִלַּת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעֲדַיִן לֹא תִּקֵּן בְּרִיתוֹ בִּשְׁלֵמוּת. וּמִזֶּה תָּבִין מִמֵּילָא כַּמָּה גָּדוֹל עֲווֹנָם שֶׁל הַחוֹלְקִים עַל תְּפִלַּת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְרוֹצִים לְבַלְבֵּל תְּפִלָּתוֹ. כִּי הֵם נִקְרָאִים כְּלָבִים מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ". כִּי אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה הָאִישׁ שֶׁמִּתְפַּלֵּל, לֹא זָכָה עֲדַיִן לְתִקּוּן הַבְּרִית, וּמַחֲמַת זֶה בָּא עָלָיו הַמַּחֲלֹקֶת הַזֹּאת שֶׁהִיא בְּחִינַת "כַּלְבָּא נָחִית" וְכוּ' כַּנַּ"ל, אֲבָל הַחוֹלְקִים אֵינָם פְּטוּרִים מֵחֲמַת זֶה מֵעֹנְשָׁם, כִּי הֵם עוֹקְרִים אֶת נַפְשָׁם מִן הַקְּדֻשָּׁה, וּמַכְנִיסִים עַצְמָם לִהְיוֹת נִקְרָאִים בְּשֵׁם "כְּלָבִים" מַמָּשׁ, עַל יְדֵי שֶׁחוֹלְקִים עַל תְּפִלָּתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תִּקֵּן בְּרִיתוֹ בִּשְׁלֵמוּת וְכַנַּ"ל. כִּי בְּוַדַּאי הוּא צָרִיךְ לְיַגֵּעַ עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל כֹּחוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַרְגִּישׁ מְתִיקוּת בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, וְהַיְגִיעָה בְּעַצְמָהּ יְקָרָה מְאֹד (כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר). אֲבָל הַחוֹלְקִים הֵם בְּחִינַת כְּלָבִים מַמָּשׁ, וְגָדוֹל עֲווֹנָם מִנְּשׂא רַחֲמָנָא לִצְלָן: (שם)

נמצא בספר ברית כהונת עולם כוונה נפלאה בזה הפסוק, ולהיות דבריו סתומין וחתומין, ארחיב הביאור מעט ובקיצור ואקדים לך הקדמות, ידוע דהשם הויה ב"ה מתמלא בי"ג מילואים שונים נגד י"ג מידות, ואלו הן ע"ב ס"ז ס"ג ס"ב ח"נ ז"נ ד"נ ג"נ ב"נ מ"ט מ"ח מ"ה מ"ד. והנה הם נגד י"ג חדשי השנה עם חודש העיבור, ובשנה פשוטה נכללין הג' אחרונים זה בזה. והנה מגיע לחודש השביעי אשר בו ידונו כל יצורי עולמים שם השביעי ד"ן. והנה הי"ב אחרים בלא שם ד"ן, בגימטריא תר"ע מילוי שם אדנ"י עם הכולל, שהוא תר"ע בית דין. והנה ששה השמות שהם קודם השם הנ"ל, גימטריא שלהן במנין שע"ט בגימטריא סנהדרי"ן ובגימטריא כס"א רחמי"ם. והששה שאחר השם הנ"ל, בגימטריא אר"ץ, בסוד מלך במשפט יעמיד ארץ (משלי כט ד). והנה כשהוא מטה [בגימטריא ד"ן] כלפי חסד (ר"ה י"ז ע"א), ר"ל כשהשם הנ"ל יצורף להשמות כס"א רחמי"ם שבימין, אזי יעלה מספר זכו"ת לכל באי עולם. [ונ"ל שהוא סוד לבושיה כתל"ג חיוור (דניאל ז ט) בסוד הרחמים]. והנה זכו"ת בגימטריא או"ת הויה, הנותן לבעלי תשובה אות מאת הויה, כענין שנאמר בקין (בראשית ד טו) וישם י"י לקין אות (עיין תיקו"ז סט קי"ח ע"ב), שמתחילה פגם קין באותו האות, להיות מבואר בתיקונים (תיקו"ז יט מ"ב ע"א) ששורש הבל הוא מאותיות א"י דאדנ"י. והנה א"י פעמים הב"ל, יעלה למספר או"ת. ושורש קין הוא מאותיות ד"ן של שם אדנ"י, והנה הוא כמו נ"ד וחומה לכלול ולשמור אותיות א"י, כי קין באמת כמו שומר לפרי. והנה מספר השם אד"ני מתחלק גם כן למנין גד"ל כ"ח, הוא הב"ל כ"ח, והנה מספר גד"ל נוטה לחסד, ומספר כ"ח לד"ן. והנה הבל בהסתלקו ושורשו (היה) מאותיות א"י, אזי נצטרף א"י לכ"ח בסוד אחי"ך. והנה א"י פעמים כ"ח בגימטריא ש"ח, רק אף על פי כן מדה טובה מרובה, שעל כל פנים גם בדין מצורף על כל פנים מספר הב"ל כפשוטו, שהוא מילוי ס"ג שהוא מוצא פ"י ד' להחיות האדם, ויעלה למספר פרס"ה, שהם דיני מנצפ"ך ואדנ"י. וכן הוא כשהשם האמצעי שם ד"ן הנ"ל נוטה לששה שמות האחרונים מספר ארץ, יעלו למספר פרס"ה, [ונ"ל שהוא גם כן בגימטריא מש"ה, אשר היה גלגול הבל ותיקן גם את קין, ואמר במצרים לא תשאר פרסה (שמות י כו)]. מה שאין כן בעת התשובה, אזי הד"ן נוטה לכס"א רחמי"ם, יעלה למספר זכו"ת הוא מנין א"י פעמים הבל, בצירוף הויה פשוט משם ס"ג דהיינו כ"ו, וזה האות מאת י"י, עד כאן תוכן דברי הרב הנ"ל במאמר אילו של יצחק. ועל פי הדברים והאמת האלה יפורש הפסוק כך, ויאמר ד' אל קין "אי "הבל "אחיך, ר"ל שפתח לו דרכי התשובה ורמז לו הנה בידך לכל אשר תחפוץ, אם תשוב תצרף א"י להב"ל, ויהיה א"י פעמים הב"ל בגימטריא אות, ויצורף לזה השם הויה בגימטריא זכו"ת, והוא מנין השם ד"ן להנטותו לתחיה, דהיינו לששה שמות הראשונים סוד כס"א רחמי"ם, [כבר ידעת שהיה מעשה קי"ן והב"ל בתשרי רומז לשם ד"ן], ואם לא תשוב יהיה בסוד אחי"ך, א"י פעמים כ"ח, ובהצטרף מילוי ס"ג הוא הב"ל, אזי יעלה למספר פרס"ה. ויאמר לא ידעתי [ר"ל עשיתי בלא דעת כבהמה], כי השמר אחי אנכי [תמיה המתקיימת, כי אני שומר לאחי כמו הקליפה שהוא שומר לפרי], ובלעדו אני עץ [בגימטריא קי"ן] יב"ש, [בגימטריא קין במילואו כזה קו"ף יו"ד נו"ן, וכן כתב הרב הנ"ל וקי"ן היה עבד אדמה (בראשית ד ב) בגימטריא יבש], ואם כן לפי זה תיכף חזר בתשובה, אך לא היתה תשובה כל כך כיון שנתחרט רק על מה שנוגע אליו שהוא נשאר "עץ "יבש בלעדי הב"ל, והתשובה המעולה הוא שישוב החוטא על מה שחטא נגדו ית', על כן לא נתקבלה עדיין תשובתו עד שאמר גדול עוני מנשוא (בראשית ד יג), נ"ל. ובזה נבוא להתכת שאר הפסוקים אי"ה:

ויאמר קין אל י"י (בראשית ד יג). הנה אפילו לא יאמר הפסוק תיבת אל י"י, ידענו כי אל השם ידבר. אך לדעתנו הוא על פי דברינו שמקודם לכן נתחרט על אשר לא טוב עשה מה שנוגע לעצמו שנשאר ע"ץ יב"ש, ולא היתה תשובתו שלימה. וכעת ששמע דברי הש"י ויאמר קין אל י"י, מה שנוגע אל ד' גדול עוני מנשו"א: