Chasidut על בראשית 41:17

קדושת לוי

ותן זרע ונחיה ולא נמות (בראשית מז, יט). עיין רש"י משבא יעקב למצרים באה ברכה לרגליו והתחילו לזרוע וכלה הרעב, עיין מה שמבואר לעיל בתירוץ על קושית הרמב"ן איך שייך שיתבטל פתרון יוסף שפתר ז' שנים יהיה הרעב במצרים, כי יוסף אמר לפרעה בפתרון החלום אשר אלהים עושה הגיד לפרעה (בראשית מא, כה) דהיינו האלהים עושה ולא יש צדיק לבקש מהקדוש ברוך הוא שיבוטל הגזירה ההיא כמאמר רבותינו ז"ל (מועד קטן טז:) על פסוק צדיק מושל ביראת אלהים כו' (שמואל ב' כג, ג) הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה וצדיקים מבטלין נמצא אמר יוסף לפרעה כן בפתרון החלום כאשר עתה לא יהיה במצרים צדיק לבקש מהקדוש ברוך הוא על ביטול גזירת הרעב יהיה ז' שנים רעב בארץ מצרים, וזהו שאמר יוסף לפרעה ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם כו' (בראשית מא, יז) עיין כל מפרשי התורה שמקשים מי שם את יוסף ליועץ לפרעה עיין שם. ובזה יבואר, כי כן אמר לו זה החלום אשר ראית ז' שנים רעב גזירה רעה על מצרים הוא אשר האלהים עושה כו'. ובזה יבואר, כי בחלום נאמר והנה עומד על היאור, וכן אמר פרעה ליוסף כאשר סיפר לו החלום הנני עומד על שפת היאור, ועל זה לא פתר לו כלום:
שאל רבBookmarkShareCopy

אגרא דכלה

ויאמר פרעה וכו' ופותר אין אותו וכו' "עליך "לאמר וכו' (בראשית מא טו) , ויען יוסף וכו' לאמר בלעדי וכו' (בראשית מא טז), וידבר פרעה וכו' (בראשית מא יז). יש לדקדק בתחילה אמר ויאמ"ר, ואחר כך וידב"ר. ב', ופות"ר אין אות"ו, דנשמע דלא היה לו כלל פותר, ובאמת פותרין היו רק שלא ישרו בעיניו. ג', עליך לאמר, מהו הלאמר. ד', בלעדי אינו מובן לפי פשוטו. ה', לאמר בלעדי, מהו הלאמר. ונראה דהנה עשה בשקר ובערמה ויבא כמחניף ליוסף, ובא כאומר שבאמת אין צריך לו, כי אילו היה רוצה לקרא לפותרים היו פותרין אותו בטיב, רק היות ששמע שהוא נהנה מזה מה ששואלין אותו חלומות, ורודף אחר זה להיות לו לתפארת, על כן גם הוא עושה זה לטובתו, והיה לו פתחון פה לזה הענין, להיות שהוא בעצמו התחיל לשאול לשר המשקים והאופים שיספרו לו, כי בודאי סיפר לו הרשע כן הענין. וז"ש ויאמר דרך חבה בחשאי שמחבב ועושה לטובתו, "חלום "חלמתי "ופותר אין אותו, שאין לי במוכן תחת ידי עד שאשלח לאיזה פותר, ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום וכו', ר"ל שאתה אומר שתשמע חלום, שאתה בעצמך מבקש זה מן החולמים להיות לך לכבוד, על כן גם אני עושה עמך חטיבה ויען יוסף עניה בקול רם, שלא היה מתפחד ממנו בבטחונו באלקים שעל כרחך יצרך לו, לאמר בלעדי ר"ל יאמר בלעד"י, דהיינו יפתור לך איש אחר, אני אין לי חשק גדול לזה ואין לי תאוה לזה, אלקים יענה וכו' על ידי האיש הפותר האחר, וכשראה פרעה כן, אזי היטב חרה לו אבל היה במוכרח. וזהו וידבר לשון עז וקושי, אבל בעל כרחו התחיל לספר, ומשמיענו התורה איך הש"י מרים קרן הצדיקים בעל כרחם שלא ברצון הרשעים, בעל כרחם צריכין להודות כאשר הודה פרעה אחר כך הנמצא כזה וכו' (בראשית מא לח). והנה לבסוף בעל כרחו הודה, שאמר ואמר אל החרטומים ואין מגיד לי (בראשית מא כד), שיפתרו כמהראוי למלך כמוני ענין כולל:
שאל רבBookmarkShareCopy

אגרא דכלה

שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אותו (בראשית מא טו). תרגום אונקלוס דאת שמע חלמא ומפשר יתיה. פירש בזה דהנה אמרו בזהר (ח"א קצ"ו ע"א) כי פרעה היה מחליף כמה עניינים, ויוסף הבין שאינו כן. והנה תתבונן בדבר אחד בענין חלומו הנה עומד על היאר (בראשית מא א), לא על שפת היאר (בראשית מא יז), הכוונה שהיה עומד ממש במקומו, כי על ידי היאר ניזון ארץ מצרים, ובשני הרעב היאר בטל ממלאכתו. והנה חלם לפרעה שהוא עומד במקום היאר לזון את הארץ, ואמר שיפקיד איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים (בראשית מא לג) וחמש את ארץ מצרים בשני השבע (בראשית מא לד), ודבר זה לא תהיה על ידי פרעה רק על ידי אותו האיש, כמו היאר שהוא עושה פעולה כוללת בהשקאה, והאיש צריך לחרוש ולזרוע, דאם לא כן לא יפעול היאר כלום. כן הוא בדבר הזה שפרעה יעשה פעולה כוללת במה שמפקיד איש נבון, ואותו האיש יעשה פרטיות. ועוד נרמז בדבר החלום עומד דוקא על היאר, ולא יושב או הולך. אבל הרמז הוא שכל עמידתו וקיומו הוא רק על היאר, יאר הוא בחינת בינה מבין דבר מתוך דבר, הנה מי שיהיה מבין דבר מתוך דבר לפתור לו חלומו, הוא יהיה הפקיד ועל ידי זה יהיה לפרעה קיום, ובאם לאו כל ארצו תהיה לטמיון. והנה פרעה לא רצה לומר זה ליוסף, וא"ל הנני עומד על שפת היאר, והקדים לו אני שמעתי עליך רק תשמע וכו', אינך פותר רק מה שתשמע, אבל אין לך להתבונן מה שלא תשמע ואינך במדריגה אחרת כדניאל. אבל יוסף הבין והנה פתר לו ואמר ועתה ירא פרעה וכו', דקשה וכי ליועץ המלך נתנוהו. אבל הבין דעל כרחך מדהראו חלום כזה לפרעה, על כרחך הוא כדי שיעשה לזה איזה פעולה, בודאי ראה שעמד על היאר, על כן זה שייך לפתרון ועתה ירא פרעה. וזה אשר פירשנו עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים (תהלים פא ו), ניתוסף לו אות ה"ה מבינה להבין דבר מתוך דבר, על כן שפת לא ידעתי אשמע, על כן הבנתי תיבת שפ"ת אשר לא ידעתי, ממנו הבנתי שאינו כן והוא שפ"ת שקר. ועוד יש להרחיב הדברים בביאור ואין הזמן מסכים:
שאל רבBookmarkShareCopy