Chasidut על בראשית 42:18

ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא אם כנים אתם אחיכם כו' ואת אחיכם הקטן כו' ויעשו כן (בראשית מב, יח-יט). ויש לדקדק לפי הפשט את האלהים אני ירא, הוי ליה לומר מקודם זאת עשו וחיו. ותו מה שאמר הכתוב ויעשו כן, דמשמע שעשו מיד והלא הבאת בנימין היה אחרי כן אחר עלותם לאביהם וירידתם אחר כך למצרים בהסכמת אביהם ולשון ויעשו כן, משמע דמיד עשו כן. ונראה לי, דהנה זה הדרכה הנכונה לאדם בקום אדם עליו ידין אותו לכף זכות שעושה הכל למען יראת השם יתברך ועל ידי זה שאינו חושדו שעושה לו מחמת רשעת רק ביראת ה' מקרב לבבו אליו ואז ממילא יושג לו שלום מאתו כיון שלבבו נתקרב אליו. וזה שאמר יוסף זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא, שעל ידי זה יהיה לכם חיות שממילא יתקרב לבבי עליכם על ידי שתאמינו שהאלהים אני ירא ואין אני בא חס ושלום עליכם ברשעות ומה שאני אומר לכם ואת אחיכם הקטן תביאו אלי, איני עושה מחמת שנאה ורשעות זה שאמר הכתוב ויעשו כן, שזה עשו מיד שהאמינו שהוא ירא אלהים ואינו עושה משנאה. ולזה נאמר מיד אחר כך בקרא אבל אשמים אנחנו על אחינו כו', שתלו הדבר בעצמם לא על ידי שנאתו אותם רק הוא ירא שמים והם הגורמים שבא להם זה:

וּבִשְׁבִיל זֶה תִּקְּנוּ לָנוּ משֶׁה רַבֵּנוּ וְהַנְּבִיאִים לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה בְּצִבּוּר כְּדֵי לְהַזְכִּיר אוֹתָנוּ בְּכָל פַּעַם מַתַּן תּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל עָלֵינוּ קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן עִקַּר קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב שֶׁבּוֹ נִתְּנָה תּוֹרָה וְכוּ' וְכַנַּ"ל, אֲבָל אַחַר כָּךְ כְּשֶׁהָלְכוּ שְׁלשָׁה יָמִים וְכוּ', תִּקְּנוּ לִקְרוֹת בְּצִבּוּר גַּם בְּשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי, כִּי רָאוּ שֶׁאֵין מַסְפִּיק לְהַזְכִּיר בְּשַׁבָּת לְבַד עַל כָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת, עַל-כֵּן תִּקְּנוּ לִקְרוֹת גַּם בְּשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי, לְהַזְכִּיר בְּתוֹךְ כָּל שְׁלשָׁה יָמִים מַתַּן תּוֹרָה בְּסִינַי שֶׁנִּתְּנָה לִשְׁלשָׁה יָמִים, כִּי הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר (אִיּוֹב לג), כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעַבְרוּ עַל כָּל אָדָם עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת הַרְבֵּה מְאֹד וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הִתְחַדְּשׁוּת הַנַּ"ל, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא יוֹם וָלַיְלָה אוֹר וָחשֶׁךְ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מַאֲפִיל וּמֵאִיר בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת בִּכְלָל וּבִפְרָט בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק (דְּבָרִים כט), "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם וְכוּ'", שֶׁנֶּאֱמַר אַחַר הַתּוֹכָחוֹת, כַּיּוֹם הַזֶּה שֶׁהוּא מַאֲפִיל וּמֵאִיר, כָּךְ עָתִיד לְהַאֲפִיל וּלְהָאִיר לָכֶם וְכָל הַתּוֹכָחוֹת וְכוּ', הֵן הֵן הַמַּצִּיבִין אֶתְכֶם וְכוּ' כִּי לְעוֹלָם יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה וְגוֹמֵר בְּרַחֲמָיו תָּמִיד כִּרְצוֹנוֹ וְעַל-כֵּן יְחַיֵּנוּ מִיּוֹמַיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִימֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמִדְרַשׁ רַבָּה (פֶּרֶק צא) עַל פָּסוּק (בְּרֵאשִׁית מב), "וַיֹּאמֶר לָהֶם יוֹסֵף בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְכוּ'", שֶׁלְּעוֹלָם אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁהֶה הַצַּדִּיקִים בְּצָרָה שְׁלשָׁה יָמִים וְכוּ'. וְכֵן לְדָוִד וּלְיוֹנָה וְכוּ', כִּי הוּא יַכְאִיב וְיַחֲבשׁ יִמְחַץ וְיָדָיו תְּרַפֶּאנָה וּכְתִיב (שְׁמוּאֵל א ב), "ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל" (וְעַיֵּן לְקַמָּן בְּסוֹף הֲלָכָה זֹאת) וּבִשְׁבִיל כָּל זֶה קוֹרִין בַּתּוֹרָה בְּצִבּוּר בְּנִגּוּן וּבִטְעָמִים בְּכָל שְׁלשָׁה יָמִים, כְּדֵי לְהַזְכִּיר אוֹתָנוּ בְּתוֹךְ כָּל שְׁלשָׁה יָמִים יוֹם מַתַּן תּוֹרָה בְּסִינַי לִשְׁלשֶׁת יָמִים וְכוּ', כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נַזְכִּיר בְּכָל יוֹם וְיוֹם שֶׁתִּהְיֶה הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה אֶצְלֵנוּ מֵחָדָשׁ, שֶׁזֶּה הָעִקָּר וְכַנַּ"ל:

(הגה"ה ולפי זה צריך להבין רישא דקרא שאמר ימי מגורי, ודוחק לומר מגורי פירושו לשון גירות כפירוש רש"י (ד"ה שני), ומגוריהם לשון פחד ויראה. ועוד בלאו הכי יש להבין הלא מצינו בפרשת מקץ (בראשית מב יח) שאמר יוסף על עצמו את האלהים אני ירא, ואיך יאמר יעקב שהוא נעדר היראה ח"ו. אבל יתכן עם הידוע ומפורסם (עיין זוהר ח"א י"א ע"ב) דאית יראה תתאה יראת העונש, ואית יראה עילאה יראת הרוממות, ועיין בעקרים מאמר ג', ועיין לעיל בפרשת העקדה בפסוק (בראשית כב יב) עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה, מבואר דהיכי דכתיב ירא אלהים היינו מרוממותו, והיכא דכתיב ירא את האלהים, היינו מפני הבא מאלהים דהיינו עונשו, עיין שם. ובזה נבין שאמר יוסף מכח ענותנותו את האלהים אני ירא היינו יראת עונש, ואם כן מגורי ומגוריהם שניהם לשון פחד ויראה, אלא שנתכוון שאינו דומה יראתו ליראתם והבן, עד כאן הג"ה).