מדרש לקח טוב
ביום השלישי וישא אברהם את עיניו. אין הקב"ה מניח את הצדיקים בצער יותר משלשת ימים. כיוצא בו ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי (בראשית מב יח). במתן תורה ויהי ביום השלישי (שמות יט טז). ביונה כתיב ויהי יונה במעי הדג שלשה ימים (יונה ב א). ביום השלישי לאסתר (אסתר ה א). ולעתיד לבא יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו (הושע ו ג).
תפארת שלמה
זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא. הנראה לרמז על פי מ"ש בפ' זאת חנוכת המזבח. זאת היא השכינה וכן דוד המלך ע"ה אמר זאת היתה לי כי פקודיך נצרתי. כי דוד המע"ה היה בחי' נוקבא דז"א דלית ליה מגרמיה כלום כי אם מתשעה ספירות העליונות. לכן היה לו להוולד בבחי' נפל. וכל חיותו היה מאדה"ר ומאבות הקדושים. וז"ש זאת היתה לי כי פקודיך נצרתי. לקשט הכלה בפקודי אורייתא. וכן כל איש ישראל מחויב לחנך א"ע בלימוד תורה לשמה לזכות באור החכמה העליונה אשר מופיע בימי החנוכה ויכוון לעשות כ"ד קשוטי כלה כמ"ש קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה. כי בתחלה קמו בניה ויאשרוה במצות ובמעש"ט והשכינה מתפארת חזי במאי ברא אתינא לקמך. ובזה בעלה ויהללה. וז"ש זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו מאת נשיאי ישראל. היינו לתקן השכינה שנקראת זאת. ביום המשח אותו לשון אות וזה הרמז כי מאיש לקחה זאת היינו שתיקון לזאת הוא ע"י איש האלקים. וז"פ ביום המשח כו' שזה נמשך מאת צדיקי הדור שומרי אב"ק והם נשיאי ישראל. וזה שאמר ג"כ יוסף זאת עשו וחיו. כאשר תתקנו בחי' זאת עי"ז וחיו. תוכלו להחיות באור פני מלך חיים. אך בזה האופן את האלהים אני ירא. כי אשה יראת ה' היא תתהלל. והבן:
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא. יובן בס"ד ע"ד מ"ש המפרשים ז"ל ע"פ הנחש השיאני והיינו שבחטא שהחטיא הנחש לאדם וחוה גרם פגם בשני דלת"ין בדל"ת דשם שדי ונשאר ש"י ובדל"ת דשם אדני ונשאר אנ"י וזהו שרמזה חוה הנחש השיאני אותיות ש"י אנ"י שנעשה פגם בדל"ת דשדי ונשאר ש"י ובדל"ת דאדני ונשאר אנ"י עכ"ד ז"ל וז"ש זאת היא השכינה שנקראת זאת כמ"ש בזו"הק עשו ר"ל תקנו מלשון וכן הבקר אשר עשה ואז וחיו יען כי את האלהים היא השכינה שנקראת אלהים אני ירא מלת ירא תתפרש מלשון ראייה ר"ל אני רואה אותיות אנ"י דוקא שנפגם הדל"ת ונשאר אותיות אנ"י וז"ש את האלהים היא השכינה שהיא בחינת שם אד"ני אני ירא אותיות אנ"י אנכי רואה שצריך לתקן לה שם אד"ני שתתקנו הדל"ת ותחברו אותו עם אותיות אני ויהיה אז אד"ני בשלימות: