Chasidut על בראשית 46:27

וּמַה שֶּׁאָמַר: כְּבוֹדִי – כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת הַכָּבוֹד, כִּי הוּא בְּחִינוֹת הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם מו): כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְבֵית יַעֲקֹב.

וּבִשְׁבִיל זֶה כּוֹפִין בְּנֵי הָעִיר זֶה אֶת זֶה לִבְנוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ, כִּי בְּוַדַּאי יְכוֹלִין לִכְפּוֹת זֶה אֶת זֶה, מֵאַחַר שֶׁמִּכָּל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁמִּתְכַּנְּסִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת נַעֲשִׂים צֵרוּפִים נִפְלָאִים, וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מִצְטָרֵף עִם חֲבֵרוֹ וְנִצְטָרְפִים וְנַעֲשִׂים מֵהֶם בָּתִּים וּבִנְיָנִים נִפְלָאִים, עַל-כֵּן בְּוַדַּאי יְכוֹלִין לִכְפּוֹת זֶה אֶת זֶה, כִּי כֻּלָּם חֲשׁוּבִים כְּנֶפֶשׁ אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י בְּרֵאשִׁית מו) עַל שִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁל בֵּית יַעֲקֹב שֶׁנִּקְרָאִים נֶפֶשׁ בִּלְשׁוֹן יָחִיד, כִּי זֶהוּ הַמַּעֲלָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל ׀ עַם קָדוֹשׁ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּתְרַבִּין יוֹתֵר נִכְלָלִין בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת יוֹתֵר עַל-יְדֵי הַצֵּרוּפִים הַנַּ"ל, וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר וּמֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם חֲשׁוּבִים כְּאֶחָד וְנִצְרָטְפִין יַחַד, בְּוַדַּאי יָכוֹל כָּל אֶחָד לָכוֹף אֶת חֲבֵרוֹ כְּמוֹ שֶׁבָּאָדָם אֶחָד יָכוֹל אֵבֶר אֶחָד לָכוֹף שְׁאָר הַגּוּף בִּשְׁבִיל טוֹבָתוֹ שֶׁל כְּלַל הָאָדָם גַּם מְבֹאָר וּמוּבָן שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁהַתְּפִלָּה הַנּוֹרָאָה הַנִּבְנֵית עַל-פִּי תּוֹסֶפֶת שְׁכֵנִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה הוּא בִּבְחִינַת הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל הַמְבֹאָר שָׁם (וְכַמְבֹאָר לְקַמָּן בְּאוֹת יב) וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי כּוֹפִין זֶה אֶת זֶה לִבְנוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ, כִּי יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לִכְפּוֹת עַל-יְדֵי הַכֹּחַ שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ"ל, שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּפִיָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים וּגְבוּרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לִכְפּוֹת לִבְנוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת כְּדֵי שֶׁיִּתְוַסְּפוּ שְׁכֵנִים רַבִּים אֶל בֵּית הַתְּפִלָּה שֶׁיַּעֲלוּ מֵהֶם שַׁעֲשׁוּעִים נִפְלָאִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מֵהַכֹּחַ שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ"ל כַּנַּ"ל:

כי מראש צורים אראנו וגו' (במדבר כג ט). כבר כתבנו למעלה דקאי על יעקב שהיה בחיר שבאבות. וגם עתה נאמר על פי זה באופן אחר, והוא על פי מה שפירשתי (בפרשת שמות דף ק"כ ע"א) אני ה' לא שניתי וגו' (מלאכי ג' ו'), והוא באחד ומי ישיבנו (איוב כג יג), על פי מה שכתב בפרקי דר"א (פל"ח) כי השי"ת השלים המנין של שבעים נפש הבאים את יעקב מצרימה (בראשית מו כז), ושל ששים רבוא ביציאתם, לקיים אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך (בראשית מו ד), עיין שם. וז"ש כי מראש צורים זה יעקב, אראנו ר"ל אראה אותו יתברך ביניהם, ומוסב על לא זעם ה' (במדבר כג ח), והבן. ומגבעות היינו ביציאת מצרים שהיה מקפץ על הגבעות כמבואר בשיר השירים (ב ח, עיין שמו"ר פט"ו ד'), אשורנו גם כן כאחד מהן, ומזה יובן הן עם לבדד ישכון, דודאי ובגוים לא יתחשב הוא יתברך ביניהם. וי"ל גם כן באופן אחר קצת, על פי הכוזרי דישראל הם מדריגה בפני עצמם, ואינם מתחלפים בפחות ויתר כמו האומות, והבן. והיינו (במדבר כג י) מי מנה עפר יעקב, היינו ירידתם שהם יורדין עד לעפר כנודע (מגילה ט"ז ע"א), דאז נאמר ואנכי ארד עמך והבן, על אחת כמה וכמה ומספר את רובע ישראל, והיינו השראתם בתוקף יקר גדולתם, דאם בירידתם כך, בשלותם על אחת כמה וכמה, ומזה נמשך דאם הדבקות בחיים כך, בהפרדם על אחת כמה וכמה כמ"ש העקדה על הפסוק (דברים ד ד) ואתם הדבקים וגו', ולכך אמר תמות נפשי מות ישרים, והבן.