מדרש על בראשית 46:27

אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבֵית אֲבֹתָם וגו' (במדבר ב, לב), בַּעֲשָׂרָה מְקוֹמוֹת נִמְנוּ יִשְׂרָאֵל, אֶחָד בִּירִידָתָן לְמִצְרַיִם (דברים י, כב): בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ וגו', וְאֶחָד בַּעֲלִיָּתָן (שמות יב, לז): וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי וגו', וְאֶחָד אַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל (שמות ל, יב): כִּי תִשָֹּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', וּשְׁנַיִם בְּחֻמָּשׁ הַפְּקוּדִים, אֶחָד בַּדְּגָלִים וְאֶחָד בְּחִלּוּק הָאָרֶץ, וּשְׁנַיִם בִּימֵי שָׁאוּל (שמואל א טו, ד): וַיִּפְקְדֵם בַּטְּלָאִים, (שמואל א יא, ח): וַיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק, כַּד אִינּוּן עֲתִירִין בְּאִלֵּין אִמְרַיָּה, וְכַד אִינוּן מִסְכֵּנִין בְּבִזְקַיָּה. וְאֶחָד בִּימֵי דָּוִד (שמואל ב כד, ט): וַיִּתֵּן יוֹאָב אֶת מִסְפַּר מִפְקַד הָעָם, אִם מִסְפַּר לָמָּה מִפְקַד וְאִם מִפְקַד לָמָּה מִסְפַּר, אֶלָּא עָשָׂה שְׁתֵּי אַנְפָּרִיאוֹת גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה, הַקְּטַנָּה הֶרְאָה לְדָוִד הַגְּדוֹלָה לֹא הֶרְאָה לוֹ, לְפִיכָךְ כָּתַב: אֶת מִסְפַּר מִפְקַד. וְאֶחָד בִּימֵי עֶזְרָא (עזרא ב, סד): כָּל הַקָּהָל כְּאֶחָד אַרְבַּע רִבּוֹא וגו', וְאֶחָד לֶעָתִיד לָבוֹא (ירמיה לג, יג): עֹד תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה.

כָּל זָכָר (במדבר ג, טו), לָמָּה כָּל זָכָר, וְאֵינוֹ מַזְכִּיר כָּל נְקֵבָה, מִפְּנֵי שֶׁכְּבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלֶה מִן הַזְּכָרִים, אָמַר דָּוִד (תהלים קכז, ג): הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן, הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים, אֵלּוּ הַזְּכָרִים, וְאִם בָּאוּ הַנְּקֵבוֹת אַף הֵן שָׂכָר. (במדבר קכז, ג): מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם, לָמָּה מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה, וְכִי מִבֶּן חֹדֶשׁ יְכוֹלִים לִשְׁמֹר אֹהֶל מוֹעֵד, הֲרֵי הוּא עַצְמוֹ מְבַקֵּשׁ לְמִי שֶׁיִּשְׁמְרֶנּוּ, וְלָמָּה הוּא מוֹנֶה מִבֶּן חֹדֶשׁ. אָמַר רַבִּי הוּנָא הַכֹּהֵן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר זְעֵירָא, בִּשְׁבִיל לִכְפֹּל לָהֶם שָׂכָר, לָמָּה, שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שֶׁאֵינָן קְרֵבִים לְשָׁרֵת אֶלָּא מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה, וְלָמָּה הוּא מוֹנֶה אוֹתָן מִבֶּן חֹדֶשׁ, אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ מְקַבְּלִים שָׂכָר וּבָאִים עַד שֶׁהֵם מִבֶּן חֹדֶשׁ. אָמַר רַבִּי הוּנָא הַכֹּהֵן אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר זְעֵירָא אַתְּ מוֹצֵא כָּתוּב בִּשְׁמוּאֵל (שמואל א ז, טו): וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי חַיָּיו, וְכִי כָּל יְמֵי חַיָּיו שָׁפַט שְׁמוּאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל, וַהֲרֵי כָּל יְמֵי חַיָּיו לֹא הָיוּ אֶלָּא חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, וְאַתָּה מוֹצֵא שְׁתַּיִם שֶׁהָיָה יוֹנֵק, וְאַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיָה עֵלִי קַיָּם וְשׁוֹפֵט, בָּהֶם לֹא הָיָה שְׁמוּאֵל יָכוֹל לִשְׁפֹּט לִפְנֵי רַבּוֹ, וּשְׁתֵּי שָׁנִים שֶׁמָּלַךְ שָׁאוּל, הֲרֵי אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם, נִשְׁתַּיֵּיר שָׁם עוֹד עֶשֶׂר שָׁנִים, הֱוֵי לֹא נָשָׂא נְשׂוּאָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא עֶשֶׂר שָׁנִים, וּכְתִיב: וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי חַיָּיו, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי מַכְתִּיב עָלָיו כֹּל יְמֵי חַיָּיו, שֶׁיְקַבֵּל שָׂכָר כָּל יָמִים שֶׁהָיָה בָּעוֹלָם. וְאַף שֵׁבֶט לֵוִי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁיִּמְנֶה אוֹתָן מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מִתְחַשֵּׁב לָהֶם עַד שֶׁהֵם מִבֶּן חֹדֶשׁ, הֱוֵי: מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם. דָּבָר אַחֵר, מִבֶּן חֹדֶשׁ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי בַּר רַבִּי שָׁלוֹם, לָמוּד הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת מוֹנֶה בַּשֵּׁבֶט הַזֶּה בְּכָל מָקוֹם עַד שֶׁהֵם קְטַנִּים, מִנַּיִן, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב שֶׁיֵּרֵד לְמִצְרַיִם אוֹתָהּ שָׁעָה סָפַר אֶת בָּנָיו, נִמְצְאוּ כֻּלָּם שִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מו, כו): כָּל נֶפֶשׁ שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ, וּשְׁנֵי בָּנָיו שֶׁל יוֹסֵף וְיוֹסֵף, הֲרֵי שִׁשִּׁים וְתִשְׁעָה, וְהוּא אוֹמֵר (בראשית מו, כז): כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן לָמוּד הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמְנוֹת הַשֵּׁבֶט הַזֶּה עַד שֶׁהֵם בִּמְעֵי אִמָּן. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בַּר רַבִּי הַשָֹּׂרָף הַזֶּה אֵינוֹ מַסְפִּיק לָצֵאת עַד שֶׁמְּסַפְּגִין אוֹתוֹ, כָּךְ יוֹכֶבֶד הָיְתָה אִמָּהּ מְעֻבֶּרֶת בָּהּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְהָיְתָה בִּמְעֵי אִמָּהּ וְנִמְנְתָה עָלֶיהָ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עַד שֶׁאִמָּהּ נִכְנֶסֶת לְפֶתַח מִצְרַיִם יָלְדָה אוֹתָהּ, לְפִיכָךְ נֶאֱמַר עָלֶיהָ (דברים י, כב): בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה, וְאַף מִבְּנֵי בָּנֶיהָ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם, לָמָּה הוּא כֵן, לְפִי שֶׁהַשֵּׁבֶט הַזֶּה חָבִיב הוּא לְעוֹלָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִכָּל הַשְּׁבָטִים לֹא נִבְחַר אֶלָּא הַשֵּׁבֶט הַזֶּה בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, כח): וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן. אָמַר רַבִּי לֵוִי אַתְּ מוֹצֵא דְּבָרִים הַרְבֵּה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם וּבֵרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, בָּרָא שִׁבְעָה יָמִים וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, ג): וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ. בָּרָא שָׁנִים וּבֵרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, ב): וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'. בָּרָא שָׁבֻעִים וּבֵרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, י): וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה. בָּרָא אֲרָצוֹת וּבֵרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא, יב): תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ. וְכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵא אוֹתָהּ אַרְצוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ד, ב): וְאֶת אַרְצִי חִלֵּקוּ. בָּרָא רְקִיעִים וּבֵרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, זֶה עֲרָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, ה): סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת. בָּרָא אֻמּוֹת וּבֵרַר לוֹ אַחַת מֵהֶם, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, ב): וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה. בָּרָא שְׁבָטִים וּבֵרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, זֶה שֵׁבֶט לֵוִי, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁיִּפְקְדֵם מִבֶּן חֹדֶשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְחַבְּבָן בְּיוֹתֵר. אֵיתִיבִין אִם טְעָמִים אֵלּוּ הָיָה צָרִיךְ לִמְנוֹתָן מִבֶּן יוֹם אֶחָד, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לָמָּה צָרִיךְ לִמְנוֹתָם מִבֶּן חֹדֶשׁ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בֶּן יוֹם בֶּן קַיָּמָא אֲבָל בֶּן חֹדֶשׁ יָדוּעַ שֶׁהוּא בֶּן קַיָּמָא, לְפִיכָךְ מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִמְנוּ מִבֶּן חֹדֶשׁ לְפִי שֶׁלֹא נִמְנוּ הַלְוִיִּם מִנְיָן הַזֶּה אֶלָּא לִפְדוֹת בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, וּכְשֵׁם שֶׁהַבְּכוֹרִים נִפְדִים מִבֶּן חֹדֶשׁ כָּךְ הַלְוִיּם נִמְנוּ מִבֶּן חֹדֶשׁ.

וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדוֹשִׁים (במדבר ה, יז), אֵין מַיִם קְדוֹשִׁים אֶלָא שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ בַּכְּלִי, וְאֵלּוּ הֵן מֵי כִּיּוֹר. וְלָמָּה הָיוּ הַמַּיִם מִן הַכִּיּוֹר, לְפִי שֶׁהַכִּיּוֹר לֹא נַעֲשָׂה אֶלָּא מִן מַרְאוֹת הַנָּשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לח, ח): וַיַּעַשׂ אֶת הַכִּיּוֹר נְחשֶׁת וגו', אוֹתָן נָשִׁים שֶׁאָמְרוּ הָאֱלֹהִים מֵעִיד עָלֵינוּ שֶׁיָּצָאנוּ טְהוֹרוֹת מִמִּצְרַיִם, כְּשֶׁבָּא משֶׁה לַעֲשׂוֹת כִּיּוֹר, אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים בְּאוֹתָן הַמַּרְאוֹת עֲשֵׂה אוֹתוֹ, שֶׁלֹא נַעֲשׂוּ לְשֵׁם זְנוּת, וְהֵימֶנּוּ תִּהְיֶנָה בְּנוֹתֵיהֶן נִבְדָקוֹת אִם טְהוֹרוֹת הֵם כְּאִמּוֹתֵיהֶן. דָּבָר אַחֵר, אָמַר הָאֱלֹהִים, וַהֲלֹא לֹא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּצְוָה הַזֹּאת, עַל שֶׁשָּׁמְרוּ עַצְמָן מִן הַזְּנוּת, וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא כָּל נִסִּים שֶׁעָשָׂה הָאֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם לֹא עָשָׂה אֶלָּא עַל שֶׁשָּׁמְרוּ עַצְמָן מִן הָעֶרְוָה, שֶׁהָיָה הַמִּצְרִי מְשַׁלְשֵׁל דָּלְיוֹ וְהַיְּהוּדִי מְשַׁלְשֵׁל דָּלְיוֹ, זֶה מְמַלֵּא דָם, וְזֶה מְמַלֵּא מַיִם, שְׁנֵיהֶם שׁוֹתִים מִן הֶחָבִית, זֶה שׁוֹתֶה דָם, וְזֶה שׁוֹתֶה מַיִם. צְפַרְדֵּעַ רוֹאָה לַיְּהוּדִי וְהִיא בּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ, וְרוֹאָה לַמִּצְרִי וְקוֹפֶצֶת עָלָיו. בְּהֶמְתָּן רוֹעוֹת כְּאֶחָד, וְהָיָה הַבָּרָד מַנִּיחַ לָזוֹ וְהוֹרֵג לָזוֹ. רְאֵה פְּלָאִים שֶׁהָיָה שָׁם, וְכֵן כָּל עֶשֶׂר מַכּוֹת. בָּאוּ לַיָּם וְעָשָׂה לָהֶם יוֹתֵר מִמִּצְרַיִם, בְּמִצְרַיִם כְּתִיב (שמות ט, ג): הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה, וּבַיָּם כְּתִיב: הַיָּד הַגְּדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, לא): וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק וְכִי יֵשׁ יָד גְּדוֹלָה וְיֵשׁ יָד קְטַנָּה, אֶלָּא גְּדוֹלָה [ממש] מִמַּה שֶּׁעָשָׂה בְּמִצְרַיִם עָשָׂה בַּיָּם, הִקְפָּה שְׁלִישׁוֹ שֶׁל יָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ח): קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם, וְהַלֵּב שְׁלִישׁוֹ שֶׁל אָדָם, וְהָלְכוּ בְּתוֹכוֹ בַּיַּבָּשָׁה, מַה כְּתִיב שָׁם (שמות טו, יד): שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, הָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם קוֹרִין תִּגָּר וְאוֹמְרִים מַשֹּׂוֹא פָנִים יֵשׁ כָּאן, אָנוּ עֲרֵלִים וְהֵם עֲרֵלִים, לָהֶם (שמות יד, ל): וַיּוֹשַׁע ה' בַּיוֹם הַהוּא וגו', וְלָנוּ (תהלים קלו, טו): וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף, בְּאֵי זוֹ זְכוּת הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם כָּל הַנִּסִּים הַלָּלוּ. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שיר השירים ו, ח): שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים, הֲרֵי מֵאָה וְאַרְבָּעִים, וְלֹא מָצִינוּ אֶלָּא שִׁבְעִים, שְׁלשִׁים בְּנֵי חָם, וְאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנֵי יֶפֶת, עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה בְּנֵי שֵׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, ח): יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְכָמָּה הֵם (בראשית מו, כז): כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים, וְהָאֻמּוֹת שִׁבְעִים, וְאַתְּ אוֹמֵר מֵאָה וְאַרְבָּעִים. אֶלָּא שִׁשִּׁים מִשְׁפָּחוֹת יֵשׁ בָּאָרֶץ שֶׁמַּכִּירִין אֶת אֲבִיהֶם וְאֵינָן מַכִּירִין אֶת אִמּוֹתֵיהֶן, וְנִקְרְאוּ מְלָכוֹת, וּשְׁמוֹנִים מִשְׁפָּחוֹת יֵשׁ בָּאָרֶץ מַכִּירִין אֶת אִמּוֹתֵיהֶם וְאֵינָן מַכִּירִין אֶת אֲבִיהֶן, וְנִקְרְאוּ פִּילַגְשִׁים, שֶׁהַפִּילַגְשִׁים חֲשׁוּדוֹת, וּשְׁאָר אֵינָם מַכִּירִין לֹא אֲבִיהֶם וְלֹא אִמָּם אֶלָּא מְעוּלָמִים, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שיר השירים ו, ח): וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר, וְיִשְׂרָאֵל, (שיר השירים ו, ט): אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי, גָּדְלוּ בְּמִצְרַיִם (יחזקאל כג, כ): אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים וגו', וְהֵן (שיר השירים ד, יב): גַּן נָעוּל אֲחֹתִי וגו'. אַחַת הִיא שֶׁקִּלְקְלָה שָׁם וּפִרְסְמָהּ הַכָּתוּב, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כד, י): וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי, הוּא הַמִּצְרִי שֶׁהָרַג משֶׁה, שֶׁלֹא יִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר בֵּין הַמִּצְרִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, יב): וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וגו', אֲבָל יִשְׂרָאֵל (תהלים צו, ז): הָבוּ לַה' מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, כֵּיוָן שֶׁרָאוּהוּ כֵּן, (שיר השירים ו, ט): רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ וגו', בָּאוּ לֵילֵךְ (שמות יג, כא כב): וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וגו' לֹא יָמִישׁ וגו', וְהַמָּן יוֹרֵד וְהַבְּאֵר עוֹלֶה לְהָרִים לָהֶם. יוֹרֵד הַמָּן מִן הַשָּׁמַיִם, וְהַמַּיִם מִן הָאָרֶץ, וּבָשָׂר מִן הַיָּם (במדבר יא, לא): וַיָּגָז שַׂלְוִים, מַה שֶׁלֹא נַעֲשָׂה לִבְרִיָּה בָּעוֹלָם, הִרְגִּישׁוּהָ הָאֻמּוֹת וְאָמְרוּ (שיר השירים ו, י): מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה וגו'. אָמְרוּ לָהֶם בָּנָיו שֶׁל אֱלֹהִים הֵן, אָמְרוּ לָהֶן אֵינָן בְּנֵי מִצְרִים, לֹא כְשֵׁם שֶׁשִּׁעְבְּדוּ הַמִּצְרַיִם בַּזְּכָרִים לֹא כָךְ שִׁעְבְּדוּ בַּנָּשִׁים. מִיָּד קָפַץ הַדִּבּוּר עַל משֶׁה אָמַר לוֹ מְנֵה אֶת בָּנַי וְיֵדְעוּ שֶׁהַבָּנִים בְּנֵי אֲבוֹתֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר א, ב) (במדבר א, כ) (במדבר א, כב) : שְׂאוּ אֶת וגו' בְנֵי רְאוּבֵן וגו' לִבְנֵי שִׁמְעוֹן וגו' וְכֵן כֻּלָּם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַסּוֹטוֹת אִמּוֹתֵיכֶן גָּדְלוּ בֵּין הַטְּמֵאִים וְלֹא נֶחְשְׁדוּ, וְאַתֶּם גְּדַלְתֶּם בֵּין הַטְּהוֹרִים וְנֶחְשַׁדְתֶּם, לְפִיכָךְ יָבוֹא מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶן שֶׁל אוֹתָן שֶׁגָּדְלוּ בֵּין הַטְּמֵאִים וְהָיוּ טְהוֹרוֹת, וְיִבְדְּקוּ וְיוֹכִיחוּ לְמִי שֶׁגָּדַל בֵּין טְהוֹרִים וְנִטְמְאוּ, לְכָךְ הָיוּ הַמַּיִם מִן הַכִּיּוֹר.