ליקוטי מוהר"ן
וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה, וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס עֹבֵד (בראשּׁיּת מט).
באר מים חיים
עוד יתבאר הכתוב, כי הנה מתוספות (חגיגה ח'.) משמע שכל מס האמור בתורה הוא מס אנשים (וכן הסכימו הרמב"ן הקדוש והרב בעל אור החיים כי במס אנשים הכתוב מדבר וכאשר נאמר בשלמה (מלכים-א ה', כ"ז) ויעל המלך שלמה מס מכל ישראל וגו'), ועל כן זה היה חכמת פרעה ואנשיו שאמר הבה נתחכמה וגו', כי כבר כתבנו שפחד מצרים היה בשני פנים. אחד, פן ירבו למאוד בתכלית הרבוי ולא יצטרכו לשום עזר וסיוע כי מעצמם יתגברו על מצרים ברבוי עם. והשנית, אף אם יהיו כאשר עתה מכל מקום פן תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ובין שניהם יהיה רב עם להלחם עמנו. ועל כן להסיר החששות האלה אמר פרעה זאת העצה היעוצה לבטל כל מס המלך אשר עד עתה במסי ממון כדרך המלכים ומעתה לא ילקח כי אם מס אנשים לעבודת המלך שיעבדו בבנין בחומר ובלבנים, על דרך מאמר הכתוב (דברים כ', י"א) יהיו לך למס ועבדוך או (בראשית מ"ט, ט"ו) למס עובד וכדומה. ואמר פרעה לבני ישראל אחד משני דברים יהיה או שישראל יקבלו עליהם עול השעבוד הקשה בעבודת פרך. ויתענו ויחלשו מעבודה ולא יתרבו עוד מכאשר הם עתה או שלא ירצו לקבל עליהם עבודת המלך עתה ויאספו עליהם ויכום נפש כי עתה יכול נוכל להם. וזה אומרו למען ענותו בסבלותם, פירוש ממה נפשך יהיו מעונים בסבלות זה, או שיטו שכמם לסבול עול המלכות ואז יהיו מעונים ומדוכאי נפש מרוב עבודה או אם לא ירצו לסבול כי יקשה עליהם עול הסבל וימרדו במלך, הלא עתה מועטים הם ונכם נפש, בעת שאין עוד שונא מבחוץ להיות לעזר להם ויענם מכל וכל, הרי הוסר החשש האחד של פן ירבה.
ישמח משה
והוא עומד עליהם וגו' (בראשית יח ח). שמעתי לפרש כי מרכבו ארגמ"ן (שיר השירים ג י) ר"ת, והיו שלשה מהן כאן, והוא שימש במקומן. וידוע דהמלאכים נקראו עומדים (זכריה ג ז), והיינו והוא עומד עליהם, והבן עד כאן שמעתי. ועל פי זה נראה והוא עומד עליהם דייקא, כדיוק המדרש (ב"ר מ"ח י"ד) דמשמע למעלה מהם, דהא נרמזו בפסוק בר"ת ארגמ"ן. והנה הר"ת של השלשה שבאו אליו רמ"ג "רפאל "מיכאל "גבריאל, גימטריא אבר"ם, נמצא שבהיות שמו אברם היה ראוי לזה, אם כן בהיות שמו אברהם בה"א דרומז על חמשה חומשי תורה, דהנשמה כלולה מהן דכל נשמה הוא אות מהתורה, ויש לה ס' רבוא צינורת לכל אות ואות, וגם רומז על חמשה דברים המתדמים לקונם, הרמז בחמשה ברכו נפשי כאמרם ז"ל (ברכות י' ע"א), על אחת כמה וכמה שהוא עליהם, והבן. ובזה נ"ל לפרש (בפרשת ויחי, בראשית מט יד-טו) יששכר חמור גרם וגו', (בראשית מט טו) ויט שכמו לסבול וגו'. כי הנה הצדיק המזכך הגוף יכול להעלות החומר למדרגת מלאכי המרכבה, על אחת כמה וכמה הנשמה, ומזה יובן השכר הנעלה הרוחני, אם יכול להיות דבקות בעולם הזה מלובש בחמרו כך, על אחת כמה וכמה אחר הפרדה, וכמו שפירש בעקדה על הפסוק (דברים ד ד) ואתם הדבקים בה' אלהיכם וגו'. והיינו יששכר יש שכר בודאי רב טוב הצפון, והראיה חמור הוא תיבת (חמו"ר) [חומ"ר], גר"ם ר"ת "גבריאל "רפאל "מיכאל, ר"ל שבעודו מלובש בחומר, יוכל לבא למדריגתן על ידי ויט שכמו לסבול, על אחת כמה וכמה אחר הפרדה, מזה יובן דיש שכר. ולעתיד לבוא כל ישראל יזכו בגוף ונפש למדריגה זו, ועל כן כתיב (ישעיהו מ״ג:ב׳) כי תעבור במים אתך אני וגו', כי מיכאל מימין ממונה על מים העליונים מימי חסד הנאמנים, גבריאל משמאל באש ה' נשפט (ישעיה סו טז), ויזעקו אל ה' ממצוקותיהם יושיעם (תהלים קז יג). וזה שאמר הכתוב כי תעבור במים וגו', כי יהיה להם מדריגת מיכאל הממונה על המים לפניו ירגזו תהומות, כי תלך במו אש לא תכוה כי יהיה להם בחינת גבריאל, (ישעיה מג ג) כי אני ה' אלקיך מושיעך היינו בחינת רפאל, והיינו דכתיב בתריה נתתי כפרך מצרים וגו' (ישעיה מג ד) ואתן אדם תחתך, פירש רש"י (ד"ה ואתן) תמיד אני רגיל בכך, עיין שם והבן.