Musar על בראשית 49:15

וְהַנִּסָּיוֹן הוֹרָנוּ בְּיָמִים חוֹלְפִים אֲשֶׁר גָּבְרָה רַחֲמָנָא לִצְּלַן הַמַּחֲלָה לִמְאֹד, כִּי כָּל אֲשֶׁר נָשָׂא שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל עֹל הַנְהָגַת הָרוֹפְאִים בַּאֲכִילָתוֹ כוּ' כְּחָכָם וְלֹא כִּכְסִיל, לֹא נִרְאָה בּוֹ נֶגַע וּמַחֲלָה רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְלָזֹאת כַּאֲשֶׁר כָּל הַנְהָגַת הַדָּת נִשְׁתַּנָּה עַל פִּי הַדִּין בָּעֵת הַלָּזוֹ — אֵין לְרַבּוֹת בִּמְרִירוּת בַּיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים, וְעֵת לִשְׁמֹר וְלַעֲבֹד אֶת ה' בְּחֶדְוָה וְהִיא הַמָּעוֹז.

תא חזי מה כתיב (בראשית מט, טו) וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבול ויהי למס עובד. וירא מנוחה כי טוב, דא תורה שבכתב. ואת הארץ כי נעמה, דא תורה שבעל פה. ויט שכמו לסבול, למסבול עולה דאורייתא ולדבקה בה יומי ולילי. ויהי למס עובד, למהוי פלח להקב"ה ולתדבקא ולתשא גרמיה ביה: