אגרא דכלה
ונח מצא חן (בראשית ו ח), (א) (סוטה מ"ז ע"א) שלש חנות (ב) הן, "חן "המקום "על "יושביו זה הקב"ה (ג) על כל יושבי תבל שחטאו (ד) בעבודה זרה. "חן "אשה "על "בעלה שלא חטא בעריות (ה) "ואחות "תובל "קין "נעמה (בראשית ד כב) (ו) היא אשתו של נח (ב"ר פכ"ג ג'), ולא אשתו של אשמדאי שנקראת גם כן "נעמה אמן של שדים, עיין בזהר (ח"א ט' ע"ב). "חן "מקח "על מקחו, ולא מן הגזל (ז) אשר מלאה הארץ חמס (בראשית ו יג). ובשלשתן ניתן לנח ג' תוארים אלו, (ח) "נח "איש "צדיק ולא איש חמסים, וז"ש "צדיק צדיק משלו ונותן (ט) לו, "תמים "היה בדורותיו ששמר בריתו ולא חטא בעריות, שכל מי ששמר בריתו נקרא "תמים, "את "האלקים "התהלך "נח שלא חטא בעבודה זרה, לכך נקרא "נח (י) ולא נחום עבור "זה (יא) ינחמנו (בראשית ה כט). ז"ש ונח (יב), למה לא נקרא "מנחם או "נחום, לפי שמצא "חן בהיפוך אתוון, ואחר כך חוזר ומפרש מה הן החנות אלה וכו', עיקר תולדותם של צדיק (יג) מרומזין במלת "נח, שמורה על ג' חנות, ומפרש אותם (יד), וז"ש (בראשית ו יא) ותשחת הארץ אין השחתה אלא עבודה זרה וגילוי עריות (סנהדרין נ"ז ע"א):
אגרא דכלה
ואיתחבלת ארעא בגין דיירהא דסטו מן ארחן דתקנן קדם הויה. לא רצה לפרש ותשח"ת (בראשית ו יא) לשון ערוה ועבודה זרה, דהנה בפסוק שאחר זה (בראשית ו יב) נאמר וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה כי השחי"ת וכו', מדקאמר אחר כך כי השחי"ת, על כרחך והנה נשחתה דרישא היא (השחתה)[השחתת]הארץ ממש, ואם כן גם בכאן הוא השחתת הארץ ממש, ואיך יצדק השחתה בארץ ממש לפני האלקים, על כן פירש לפני האלקים על שהיו יושבי הארץ רעים לפני האלקים, וכן שיעור הכתוב לפירושו ותשחת הארץ ממש, שנתקלקלה ונתחבלה ובאה לה קץ הכליון, עבור שהיו יושביה רעים וחטאים לפני האלקים:
אגרא דכלה
ותשחת הארץ כו' (בראשית ו יא). איני יודע השחתה זו מה הוא, הגם שחז"ל דרשו (סנהדרין נ"ז ע"א), לא פירש בתורה. והנראה על פי מה דידוע בנסתרות לד' אלקינו כשבני אדם עושים רצונו של מקום, אזי השכינה הקדושה באה לפני המלך במעשיהם הטובים ומתקשטת בהם ואומרת חזי במאי ברא אתינא לקמך (עיין זוהר ח"ג י"ג ע"א), ועל ידי זה נתהווה היחוד השלם ומתמלאת בשפע ברכה להשפיע לבאי עולם ותתן טרף לביתה וחוק לנערותיה, מה שאין כן ח"ו להיפך אזי נשפעת בדינים וגבורות, וזה גורם מניעת היחוד אזי מן ההכרח שתשפיע הגבורת לתחתונים, בכדי שלא יהיה מניעה להיחוד והחיבור הקדוש. וידוע מהאר"י ז"ל שכלי הגבורה דמלכות, הוא בחינת רח"ל כפי המקובלים בה שם אכדט"ם, שהם האותיות לפני שם אלקים כנודע. עוד נקדים מה דידוע כשהוא מן ההכרח להשפיע דינים ח"ו, אזי הקליפות נוטלים אותן הדינים להלקות לתחתונים, כי הם נבראים לכלי חמס רצועה לאלקאה לחייביא. ולפי זה אמר בכאן ותשחת הארץ כביכול מדת מלכות שנקראת אר"ץ כביכול, מניעת הזיווג נקרא בשם השחתה, לפנ"י האלקי"ם ר"ל שנתמלאה בגבורת שהוא פני אלקי"ם, היינו שם אכדט"ם שהוא פני אלקי"ם, על ידי כך ותמלא האר"ץ חמס, ר"ל שמדת הארץ מליאה בדינים את הסנטורין והקליפות דקיימין לשוטרים לגבות מכל אחד שטר נשייהו כפי רצון הבורא, והבן וזה יאמר: