כתר שם טוב
שנים שנים איש ואשתו באו אל התיבה (בראשית ז, ט). פי' יש ב' פרושים בכל תיבה. א' בחי' זכר רחמי' ב' בחינת דין. וצדיקים מהפכים מדה"ד למדה"ר:
ישמח משה
והנה ידוע (בב"מ דף פ"ג ע"ב) ברבי אלעזר ב"ר שמעון דאמר קוצים אני מכלה מן הכרם, אמרו יבא בעל הכרם וכו'. והנה בזה שקלו וטרו שבטי יה בדעתם, אם מצוה הוא לנקות סיג לפי דעתם ממטע אמת או לא, וזהו מאמר ויתנכלו אותו להמיתו, נתמלאו מחשבות וערמימות דהיינו מחשבת חכמה להמיתו כי למצוה יחשב, והמופת היה לדעתם על שבא אליהם מעצמו אף שיודע משנאתם אותו, ודאי שומה מאת ה' הוא ודעתו יסכל כדי שיכלו קוץ ודרדר מן כרם ה' צבאות. וזה ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא, ולכך קראוהו בעל החלומות ולא בעל הדבה, שמזה מוכח שהוא רע גמור, ושמא תאמר אדרבה שהוא צדיק, לכך אמרו הלזה דלפי פשוטו הוא מיותר, אלא לרמז שבודאי אינו צדיק לפי דעתם, ואם כן על כרחך שהוא רע גמור כמ"ש לעיל. והנה בא מעצמו על דרך שנים שנים באו אל נח (בראשית ז ט), וכמו שפירשתי בפרשת וישלח בפסוק (בראשית לב יד) ויקח מן הבא בידו, שבא מעצמו, מזה הבין שזה הוא הראוי להיות מנחה לעשו, עיין שם. ועל דרך זה נאמר כאן מה שבא מעצמו, זה הוא מופת שמצוה להרגו כאמור, ואף על פי כן לא רצו להרגו בידים, דהיה ראוי להם לומר בואו ונהרגהו, ולכו משמע לשון הליכה וסילוק, וגם למה זה ונשליכהו. אך דפירושו לכו והסתלקו מהריגתו, ואף על פי כן ונהרגהו, ועל ידי מה ונשליכהו באחד הבורות וימות ברעב או בצמא, ושמא תאמר הלא זה עון גדול לצער את אבינו, לזה אמרו ואמרנו חיה רעה אכלתהו ומזה ישפוט דרשע היה, דאמר רמי בר אבא במסכת שבת (דף קנ"א ע"ב) אין חיה רעה שולטת באדם וכו' ולא יצטער עליו, וסיימו שפיר ונראה מה יהיה חלומותיו, דהוא תמוה מאד לפי פשוטו עיין רש"י (ד"ה ונראה). אבל לפי מ"ש אתי שפיר, דאמרו אם מטעי קא טעינן וחלום על ידי מלאך הוא, בודאי יצילהו השי"ת, לכך אמרו ונראה וגו' והבן, והשתא אתי שפיר דאמרו מה יהיה לשון עתיד. והנה כך דרכו של היצר הרע פותח בקל ומסיים בקשה, והנה מזה היה מקום להתיעץ ולהרגו בידים, וראובן הבין את זה, וזהו (בראשית לז כא) וישמע ראובן, כי שמיעה משמשת שני לשונות, לשון שמיעה ממש ולשון הבנה, (כמו שמע, דברים ו ד, בכל לשון שאתה שומע, ברכות י"ג ע"א, וכמוהו רבים), דהיינו ששמע מה שדברו והבין את הנולד, ולכך תיכף ויצילהו מידם. והא דלא שמרם השי"ת מדרכי הטעות כל כך, היינו כדי להשלים הגזירה עצה העמוקה הניחם על בחירתם, ודי בזה התנצלות לשבטי ישורון, ומיושבים כמה קושיות ודקדוקים בס"ד.
שבחי הר"ן
וְשִׁחֵר פָּנָיו שֶׁיִּתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ, וְהֵשִׁיב רַבֵּנוּ ז"ל: שֶׁזֶּה אִי־אֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲמֹד בִּקְבִיעוּת אֶצְלוֹ. אַךְ עַל שַׁבָּת אַחַת יִהְיֶה אֶצְלוֹ. וּבְיוֹם מָחָר שָׁלַח בִּשְׁבִילוֹ. וְקִבְּלוֹ עַל שַׁבָּת הָרִאשׁוֹן פָּרָשַׁת נֹחַ.