אגרא דכלה
ומיא דטופנא הוו נחתין רתיחין מן שמיא עילוי ארעא. דקדק דלא יצדק לומר כלאחר יד ומי המבול היו על הארץ (בראשית ז י), דהוה ליה למימר ויהי"ו. גם מי המבול לא יצדק, דהוה ליה למימר סתם ויהיו מים על הארץ. אלא על כרחך לומר דהיו ניכרין תיכף על האר"ץ דהיו מי המבול, דהיו משונים משאר מימות מחמת רתוחין, נ"ל:
אגרא דכלה
ויהי לשבעת הימים ומי המבול וכו' (בראשית ז י). מהראוי היה לשיאמר היו מי המבול וכו'. וכהיום שאמר ומ"י, יורה וא"ו הנוסף על האמור מקודם. על כן נראה לפרש שמהפסוק הזה דייקו (ב"ר פכ"ה ב') שלא שמשו המזלות בימי המבול. ולזה יאמר ויהי לשבעת הימים, ר"ל כל מקום שנאמר ויה"י צרה (מגילה י' ע"ב), והכי פירושו בכאן וי היה לשבעת הימים, היינו ז' ימי בראשית שנתבטל הנהגות המזלות שעל ידם יוכרו בכל עת השבעת הימים שמבראשית, ומ"י המבו"ל היו, ענין אחר נוסף על האמור, נ"ל: