Chasidut על ירמיהו 2:13

ח. וע"ז אמר הכתוב (ירמיהו ב׳:י״ג) כי שתים רעות עשה עמי אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בארות בארות נשברים וגו' כלומר בשתים חטאו א' שעזבו אותי שאני להם מקור מים חיים להשפיע להם טובות וברכות בכל עת והתישו כח של מעלה ועי"כ בא עליהם הרעות והצרות כדי שיחזרו בתשובה ע"י והמה חוצבים להם בארות נשברים כלומר שנפלו מיסוד האמונה להאמין כי הכל בא בהשגחה מאת האל לא במקרי העולם כי האמונה נקרא ע"ש הבאר כמ"ש בזוה"ק בענין הבארות שחפרו האבות אברהם יצחק ויעקב ע"ש והמה שברו הבארות הללו שלא להאמין כי בא להם בהשגחה פרטיות:

וְעַל-כֵּן צְרִיכִין שֶׁתִּהְיֶה הַכְּלִי שְׁלֵמָה, כִּי הַמַּיִם רוֹמְזִין עַל הַדַּעַת הַנִּפְלָא שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, בְּחִינַת וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים. וְעִקַּר הַדַּעַת הוּא לָדַעַת אֶת ה', דְּהַיְנוּ לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יָחִיד קַדְמוֹן, הוּא הַיּוֹצֵר, הוּא הַבּוֹרֵא יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט, הַיְנוּ אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הַנַּ"ל וְכַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁעַל-יְדֵי הַדַּעַת בְּחִינַת וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ'. זוֹכִין לַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל עַד שֶׁזּוֹכִין לָאֱמוּנָה הַנַּ"ל. הַיְנוּ אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁהוּא עִקָּר כַּנַּ"ל. וְזֶה הַדַּעַת הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת מַיִם, אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיגוֹ וּלְקַבְּלוֹ כִּי אִם עַל-יְדֵי כְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. כִּי הַמְדַמֶּה הוּא הַכְּלִי שֶׁל הַדַּעַת הָאֲמִתִּי, כִּי בֶּאֱמֶת כָּל הַדֵּעוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם אֲפִלּוּ שֶׁל הַחֲכָמִים וְהַחוֹקְרִים הַגְּדוֹלִים, הַכֹּל הוּא רַק בְּכֹחַ הַמְדַמֶּה, כִּי דַּעַת הָאֲמִתִּי הוּא רַק לָדַעַת אֶת ה'. וְזֶה לֹא הִתְחִילוּ עֲדַיִן לְהַשִּיג וְלִטְעֹם כְּלָל, כִּי לְזֶה הַדַּעַת אֵין זוֹכִין כִּי אִם צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים יְחִידִים שֶׁבַּדּוֹרוֹת, אֲבָל אָנוּ אֵין בָּנוּ כֹּחַ לְהַשִּיג הַדַּעַת הַזֶּה וְאָנוּ צְרִיכִים לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שֶׁאָנוּ זוֹכִין עַל-יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁנִּתְבָּרֵר עַל-יְדֵי שֶׁאָנוּ זוֹכִין לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הָאֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁאֵינָם רוֹצִים לִסְמֹךְ עַל דַּעַת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים. וְהֵם בְּגֹעַל נַפְשָׁם וְטִנּוּפָם בְּכָל הַתַּאֲווֹת הֵם חֲפֵצִים לַחֲקֹר בְּשִׂכְלָם הַמְשֻׁקָּץ, עַל-כֵּן בֶּאֱמֶת כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁלָּהֶם מְעֹרָב וּמְבֻלְבָּל עַד שֶׁבָּאִים לִידֵי כְּפִירוֹת גְּדוֹלוֹת אוֹ לֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבוֹת. כִּי אִי אֶפְשָׁר לִינֹק וְלִשְׁאֹב מֵהַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְקַדֵּשׁ וּלְבָרֵר אֶת הַמְדַמֶּה עַל-יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעַל-יְדֵי זֶה הַמְדַמֶּה מְבֹרָר. וְאָז זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בְּהַמְדַמֶּה, כִּי בַּמֶּה שֶׁהַשֵּכֶל מֵבִין אֵין צְרִיכִין אֱמוּנָה וְכַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְזֶה הַמְדַמֶּה הַמְבֹרָר שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, הוּא בְּחִינַת כְּלִי שֶׁשּׁוֹאֵב וּמְקַבֵּל מֵימֵי הַדַּעַת. וְזֶה מְרֻמָּז בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁכָּתַב שָׁם בַּסּוֹף שֶׁכָּל הַתְּאָרִים וְהַשְּׁבָחִים שֶׁאָנוּ מְתָאֲרִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת לְיוֹם חַגֵּנוּ, בְּחִינַת וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ וְכוּ' עַיֵּן שָׁם בַּסּוֹף. וְזֶה בְּחִינַת כְּלִי, כִּי הַפֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט שֶׁל הַפָּסוּק וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ נֶאֱמַר עַל עֲשִׂיַּת כְּלִי כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (יְשַׁעְיָה מד) יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ וְכוּ'. וְשָׁם מְדַבֵּר מִגְּנוּת אֱמוּנַת כוֹזְבִיּוֹת שֶׁמַּאֲמִינִים בַּעֲבוֹדָה זָרָה עֵץ וָאֶבֶן מַעֲשֵׂי יְדֵי אָדָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כֵּלִים דְּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם אֱמוּנוֹת כוֹזְבִיּוֹת שֶׁמַּאֲמִינִים בְּעֵץ וָאֶבֶן מַמָּשׁ. אֲבָל עַל כָּל פָּנִים מְבֹאָר שָׁם שֶׁהַפָּסוּק מְדַבֵּר מֵעֲשִׂיַּת כֵּלִים. וּלְהֵפֶךְ בַּקְּדֻשָּׁה אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בַּה' יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה הַמְבֹרָר שֶׁעַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לְתָאֵר וּלְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּתְאָרִים וּשְׁבָחִים הֲגוּנִים כָּרָאוּי. כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת כְּלִי בְּרוּחָנִיּוּת, כִּי הַתְּאָרִים וְהַשְּׁבָחִים שֶׁמְּתָאֲרִין וּמְשַׁבְּחִין אוֹתוֹ הֵם כֵּלִים לְקַבֵּל הַשָּגַת אֱלֹקוּתוֹ כָּל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ. כִּי בֶּאֱמֶת לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. רַק עַל-יְדֵי תְּפִלּוֹת וְשִׁירוֹת וְתֻשְׁבָּחוֹת, דְּהַיְנוּ תְּאָרִים וּשְׁבָחִים שֶׁנָּתַן לָנוּ בְּרַחֲמָיו רְשׁוּת לְתָאֲרוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ בָּהֶם. עַל-יְדֵי זֶה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל בָּהֶם הַשָּגַת אֱלֹקוּתוֹ כָּל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין שֶׁתִּהְיֶה הַכְּלִי שֶׁל נְטִילַת יָדַיִם בִּשְׁלֵמוּת בְּלִי שׁוּם פְּגָם וְחִסָּרוֹן כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְקַבֵּל וּלְהָכִיל אֶת הַמַּיִם שֶׁהֵם בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת הַנַּ"ל שֶׁהוּא הַדַּעַת שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי אִם עַל-יְדֵי כְּלִי שְׁלֵמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מְדַמֶּה הַמְבֹרָר וּמְתֻקָּן, כִּי כְּשֶׁהַכְּלִי פְּגוּמָה וּשְׁבוּרָה הִיא בִּבְחִינַת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם (יִרְמְיָה ב) שֶׁנֶּאֱמַר עַל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הַכּוֹפְרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת. עַל-כֵּן צְרִיכִין שֶׁתִּהְיֶה הַכְּלִי שְׁלֵמָה כְּדֵי לְקַבֵּל עַל יָדָהּ מֵימֵי הַדַּעַת הַנַּ"ל שֶׁעַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל שֶׁעַל-יְדֵי זֶה עִקַּר הַכְנָעַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא וְזוֹכִין לִמְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא שֶׁזֶּה עִקַּר כַּוָּנַת הַנְּטִילָה כַּנַּ"ל:

ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה. רבו פירושי פסוק זה וגם אנחנו נפרשהו לפי דרכינו. כי נודעת לכל מאמר הכתוב מה שמוכיח ה' יתברך אותנו (ירמיה ב', י"ג) כי שתים רעות עשה עמי אותי עזבו מקום מים חיים לחצוב להם בֹּארות בּ0ֹארֹת נשברים וגו'. ופירושו על פי המבואר באמרי קדוש אלהים (בעץ החיים בשער הקליפות פרק ג') עד היכן הגיע שורש חטא אדם הראשון כי את זה לעומת זה עשה אלהים וכל מה שיש בקדושה יש נגדו בקליפה וגם הם המה בבחינת אצילות בריאה יצירה עשיה ובפרצופים שבכל עולם ועולם כמו להבדיל בקדושה. וכשחטא אדם גרם פגם וקילקול בשתים שהן ארבע עולמות הקדושים, וגרם תיקון בעולמות הקליפות חלילה כי הוריד מאור הקדושה אל תוך הקליפה והכהה אורה של הקדושה שלא תאיר כל כך, והוסיף אור הטומאה, כי לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים, ואז תחת שלוש רגזה ארץ, תחת עבד כי ימלוך ושפחה תירש גבירתה ההוא עבדא בישא ס"מ זעיר אנפין דקליפה שקיבל המלוכה והמה השתים רעות שגורמים בני ישראל בחטאם, א' סילוק אור הקדושה, והב' רבות נר הקליפה, כי כל זמן שאור הקדושה מאיר באורו, כל הקליפות מטמרין ומחבאין בנוקביהון כמאמר הכתוב (תהלים ק"ד, כ"ב) תזרח השמש יאספון. וכאשר ח"ו יכהה אור הקדושה יאיר אור הקליפה ובזה שמים אור לחושך, כלומר במקום אור גורמין חושך שהוא סילוק האור שעל זה נאמר (שם י"ח, י"ב) ישת חושך סתרו. וחושך לאור, מקום החושך יאיר אורה וכשזה קם זה נופל והוא בחינת ארור הנזכר בכל מקום כי תוקף הקליפות נקראים על שם הריש שהוא רע ורשע וכשיורד לתוכם אור הקדושה בבחינת גלות המר והנמהר אז נעשה ארור ח"ו ונתקלל הארץ וכל יושביה, כי הם אינם חפיצים בישוב הארץ ותולדותיה, וחפיצים במדבר שממה דוקא, וכשהמלוכה בידם ח"ו עושים מה שלבם חפץ.