Chasidut על ירמיהו 2:21

וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי הָעָרְלָה שֶׁהִוא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ הִוא בְּחִינַת הַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא הָרַע, שֶׁהוּא הַטֻּמְאָה בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ כַּיָּדוּעַ, כִּי כְּשֶׁמַּעֲבִירִין הָעָרְלָה אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת חוֹתַם אֱמֶת, בְּחִינַת אוֹת אֱמֶת, שֶׁהִוא בְּחִינַת הַבְּרִית קֹדֶשׁ, כְּשֶׁמַּעֲבִירִין מִמֶּנּוּ הָעָרְלָה דְּחַפְיָא עַל בְּרִית שֶׁהִוא בְּחִינַת שֶׁקֶר, בְּחִינַת מְשַׁקֵּר בְּחוֹתָמָא דְּמַלְכָּא, כִּי עִקַּר הַצֶּלֶם אֱלֹקִים צֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, כִּבְיָכוֹל, הוּא אָדָם מָהוּל שֶׁהוּא חָתוּם בְּחוֹתַם אֱמֶת, אֲבָל כְּשֶׁהָעָרְלָה חוֹפָה עַל הַבְּרִית הִוא בְּחִינַת שֶׁקֶר, כִּי אֵין זֶה צֶלֶם הָאָדָם כְּלָל, כִּי כָּל זְמַן שֶׁהָעָרְלָה בּוֹ הוּא בַּעַל מוּם גָּמוּר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק, הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים, עַיֵּן שָׁם. נִמְצָא, שֶׁהָעָרְלָה הִוא בְּחִינַת שֶׁקֶר מַמָּשׁ, כִּי הִוא מְשַׁקֶּרֶת דְּמוּת הָאָדָם, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין הָעָרְלָה מִצֶּלֶם הָאָדָם כְּלָל וְהִוא נִדְבֶּקֶת בְּהָאָדָם בְּשֶׁקֶר גָּמוּר, כִּי נִדְמֶה כְּאִלּוּ הִוא מִגּוּף הָאָדָם וּבֶאֱמֶת הִוא שֶׁקֶר גָּמוּר, כִּי אֵין זֶה דְּמוּת אָדָם, כִּי עִקַּר דְּמוּת אָדָם צֶלֶם אֱלֹקִים הוּא כְּשֶׁחָתוּם בִּבְרִית קֹדֶשׁ בְּחוֹתַם אוֹת אֱמֶת עַל-יְדֵי הַעֲבָרַת הָעָרְלָה שֶׁאָז נִקְרָא תָּמִים כַּנַּ"ל. וְכֵן מְבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁשְּׁמִירַת הַבְּרִית שֶׁהִוא בְּחִינַת מִצְוַת מִילָה הִוא בְּחִינַת אֱמֶת, בְּחִינַת כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת (יִרְמְיָה ב) וּלְהֵפֶךְ פְּגַם הַבְּרִית בְּחִינַת עָרְלָה דְּחַפְיָא עַל בְּרִית הִוא בְּחִינַת שֶׁקֶר שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְזֶה בְּחִינַת עֶבֶד שֶׁהוּא אָרוּר בְּחִינַת אָרוּר כְּנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'. שֶׁהוּא זֶרַע חָם בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, אָרוּר אַתָּה כַּמּוּבָא. נִמְצָא, שֶׁהָעָרְלָה, שֶׁהִוא בְּחִינַת שֶׁקֶר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, הִוא בְּחִינַת עֶבֶד שֶׁהוּא אָרוּר כַּנַּ"ל, כִּי הָעֶבֶד הוּא בִּבְחִינַת הַשֶּׁקֶר שֶׁאֲחִיזָתוֹ מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת שֶׁל אַחַר הַבְּרִיאָה. כִּי עַל-יְדֵי הַשֶּׁקֶר עַל-יְדֵי-זֶה אֵין אַחַר הַבְּרִיאָה נִכְלָל בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה כַּנַּ"ל כִּי דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי (תְּהִלִּים קא) וַאֲזַי אֵין אָב וּבֵן כַּחֲדָא כִּבְיָכוֹל כַּנַּ"ל. וַאֲזַי נוֹפֵל לְעַבְדוּת חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הָעֶבֶד הוּא הֵפֶךְ הַבֵּן, כִּי כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת בֵּן אֲזַי אַחַר הַבְּרִיאָה נִכְלָל בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה בִּבְחִינַת אָב וּבֵן כַּחֲדָא אָב וּבֵן דַּיְקָא, כִּי הַבֵּן וְהָאָב אֶחָד, כִּי הַבֵּן נִמְשָׁךְ מִמֹּחַ הָאָב וְעַל-כֵּן כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת בֵּן אֲזַי מִמֵּילָא אָב וּבֵן כַּחֲדָא וְנִכְלָל אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה, כִּי הַבֵּן וְהָאָב אֶחָד כַּנַּ"ל, אֲבָל עַל-יְדֵי שֶׁקֶר חַס וְשָׁלוֹם, עַל-יְדֵי-זֶה אֵין אָב וּבֵן כַּחֲדָא וַאֲזַי הוּא בִּבְחִינַת עֶבֶד, כִּי הָעֶבֶד הוּא רָחוֹק מֵהָאָדוֹן וְאֵינוֹ בִּבְחִינַת אֶחָד עִם הָאָדוֹן. נִמְצָא, שֶׁהָעֶבֶד הוּא בִּבְחִינַת שֶׁקֶר בִּבְחִינַת עָרְלָה בִּבְחִינַת רָחוֹק מֵאֶחָד, כִּי עִקַּר בְּחִינַת כֻּלּוֹ אֶחָד, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה אַחַר הַבְּרִיאָה כְּמוֹ קֹדֶם הַבְּרִיאָה הוּא רַק בִּבְחִינַת בֵּן, בְּחִינַת אָב וּבֵן כַּחֲדָא, אָב וּבֵן דַּיְקָא כַּנַּ"ל. וְכֵן מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן קיז) שֶׁהָעֶבֶד בִּבְחִינַת שֶׁקֶר שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, עַיֵּן שָׁם:

וַעֲצַת הַצַּדִּיק הוּא כֻּלּוֹ זֶרַע אֱמֶת. וְזֶה פֵּרוּשׁ (ירמיהו ב׳:כ״א): וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק, בְּחִינַת הַגְּאֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה י׳:ח׳): אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם, וְעַל־יְדֵי מָה, עַל־יְדֵי: כֻּלּוֹ זֶרַע אֱמֶת (שם בירמיה סיום הפסוק ואנכי נטעתיך הנ"ל) – עַל־יְדֵי עֲצַת הַצַּדִּיקִים תָּבוֹא לֶאֱמֶת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִקְרֵאת אֱמוּנָה, כַּד אִתְחַבַּר בַּהּ אֱמֶת, וְעַל־יְדֵי־זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה כַּנַּ"ל, כִּי הוּא מְקַבֵּל טִפֵּי הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַצַּדִּיק עַל־יְדֵי עֵצָה שֶׁמְּקַבֵּל מִמֶּנּוּ.

ואנכי נטעתיך שור"ק כל"ה זרע אמת (ירמיה ב כא). זרע אמת י"ל הכוונה, המילוי של אמת שהוא תולדה וזרע לגוף האותיות השורש, והם כזה לף' מ' ו' בגימטריא יוס"ף, (והוא סוד לדעתי אלה תולדות יעקב יוסף (בראשית לז ב) , כי יעקב הוא אמת תתן אמת ליעקב (מיכה ז כ), והתולדה הוא יוסף נ"ל והבן) הוא סוד הברית קודש, ולא שמע להקליפה אשת פוטיפר להתפתות אחריה. וכבר ידוע דהנקבה נקראת גפ"ן, וכן הוא אומר (תהלים קכח ג) אשתך כגפ"ן פוריה, (וכן אמרו רז"ל [נדה ס"ד ע"ב] נשים וכו' כגפנים), וכן כביכול השכינה נקראת גפ"ן (עיין בזוהר ויחי [ח"א דף רל"ח ע"א]), על כן יש קל"ג פעמים שם אדנ"י בתורה מנין גפ"ן, (ובמקום אחר כתבנו קל"ד פעמים, הא והא איתא אין כאן מקומו לבאר), וזה לעומת זה נוק' דקליפה נקרא גפן נכריה (עיין בזהר הנ"ל). וז"ש הנביא בשליחותו ית' ואנכי נטעתיך שור"ק, כמו שדרשו רז"ל (תנחומא וילך סי' ב') מצות מנין שור"ק יש לישראל יותר מהאומות, וכתבו כל חכמי האמת שכלל גדול הוא לכל המצות השומר בריתו בטהרה. וז"ש כל"ה היינו הכלל לכל המצות, הוא זרע אמ"ת היינו להיות צדיק בבריתו דרגא דיוסף כנ"ל, שהוא מנין זר"ע והמילוי של אמ"ת, ואיך נהפכת לי סורי הגפ"ן נכריה, שסרתם להתפתות אחרי הגפן נכריה שהוא הנוק' דקליפה, השם יציל את עמו ישראל, והבן: