Chasidut על ירמיהו לא:18

אכן התקשרות דורו במשה רבינו ע"ה היה כענין התקשרות הנשמה בגוף ע"י המאכל, ואמרו הטבעים כי מהמאכל נעשה דם ובא לכל אבר ואבר כפי ערכו ומהמיטב שבו הוא כדבר רוחני הוא בא אל המוח, והאר"י ז"ל (לק"ת עקב) הסביר יותר כי ניצוץ הקדוש אשר בכל נמצא המחייהו הוא הבא אל המוח, ומזה ניזון הנשמה, והוא שאמר הכתוב (דברים ח, ג) כי על מוצא פי ה' יחיה האדם, וכך היה ענין דביקות ישראל במשה רבינו ע"ה ע"י מובחר מעשיהם מעט מן המעט המובחר שבו, כי תשובה הוא מבחר כל המעשים, ונקודה העקרית אשר תוך התשובה הוא שידע האדם שעדיין לא עשה כלום, ונקודה זו היא בחינת הדעת שהוא תכלית הידיעה שנדע שלא נדעך, וכענין שאמר הכתוב (ירמיה לא, יח) כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי כו' הרי שמתוך התשובה יושג מעט מבחינת דעת, שהוא מדתו של משה רבינו ע"ה ובו היה תכלית הידיעה שהיא הענוה, ולכן מדת תשובה נקרא ענוה כנודע.

ועל דרך רמז י"ל פרה בת שתים עגלה בת שנתה (תנחומא חקת סי' ח'). על פי העקדה כי הפרה רומזת להמקור, דהיינו המחשבות. והעגל להתולדה, דהיינו המעשים. ועל פי מ"ש רבינו יונה בשער התשובה (פ"א סי' י"ג) בפירוש הפסוק (ישעיה נז טז) כי רוח מלפני יעטוף, עיין שם. והיינו פרה בת שתים, כי תשובה במחשבה דהיינו המרירות הגדול בלב, תפעול פעמים יותר מתשובה במעשה, והבן. ועל פי זה יובן גם כן מ"ש רבינו יונה (בפ' י"א) בפסוק (ירמיה לא יח) אחרי שובי נחמתי, כי מקודם כתיב (ירמיה לא יז) כעגל לא למד, והיינו במה שנשתרש במעשה החטא, והבן.

ויאמר מי הגיד לך וכו' המן העץ וכו' לבלתי אכל ממנו אכלת (בראעשית ג יא). הדקדוקים רבו. א', מי הגי"ד לך לא יוצדק לשון הגדה רק ידיעה, היה לו לומר מאין תדע אפילו לפירוש רש"י. ב', המן העץ וכו' בלשון ספק, והכל גלוי לפניו. ג', אשר צויתך לבלתי וכו' הם אינם מובנים, דהוה ליה למימר אשר צויתיך לא תאכל וכו'. והנה הקושיא הב' והג' מתרץ הרב באלשיך שאמר לו השי"ת ראה מה גדלו חסדי עליך, כי הרי אתה בעצמך שב ומתחרט ומאין באו לך הרהורי תשובה, הרי חטאת חטא גדול אשר כפי הנהוג לא יבוא תיכף עליו הרהורי תשובה, עד אשר יתחיל לשוב מעצמו בלי התעוררת, ואחר כך יאירו עיניו ויבין גודל חטאו וישוב אל ד'. ומפרש בזה הכתוב (ירמיה לא יח) כי אחרי שובי נחמתי וכו'. והנה אם היה חטא שלך, על דרך שאמרו שיש חוטא לפעמים דבעי למטעם טעמא דאיסורא, בכדי שירף ממנו היצר אחר כך דאין החטא גדול כל כך, ויתכן לך תיכף הרהורי תשובה. אבל החטא שלך היה חטא גמור, ומאין באו לך הרהורי תשובה, זה הוא כי יקר חסדי עליך ואני עוררתיך בצדק לשוב אלי באמת. וזה הפירוש מ"י הגיד לך כו' המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת, ר"ל האם אכלת בכוונה לבלתי אכל ממנו רק למיטעם טעם דאיסורא, עד כאן תוכן דברי קדשו, ומה יאות הוא לפי דרכנו ששב בתשובה עילאה לפניו ית'. וזהו שיעור הכתוב ויאמר (מ"י, ר"ל עולם התשובה עילאה הנקרא מ"י כנודע), הגיד לך (ר"ל המשיך לך התשובה והתעוררת הזה), כי עירום אתה (ר"ל שאם לא כן אתה בעצמך עירום ממצוה והתעוררת, ויתפרש כ"י דהא, שהוא מד' לשונות שמשמש), המן העץ וכו', יתפרש כדברי הרב האלשיך. ובזה יבוא הכתוב על נכון, ויתורצו בזה כמה דקדוקים על פי דרכינו. ירמוז בר"ת אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו, אצ"ל א"ם. רצ"ל ששב בתשובה לאימא עילאה: