תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Chasidut על ירמיהו לא:8

אגרא דכלה

במדרש (ב"ר פצ"ג י"ב) ויתן את קלו בבכי (בראשית מה ב). כשם שלא פייס יוסף את אחיו אלא בבכיה, כך הקב"ה אינו גואל את ישראל אלא מתוך בכיה, שנאמר (ירמיה לא ח) בבכי יבואו ובתחנונים אובילם, עכ"ל. יש להתבונן מאי בעי בזה ומאי הוקשה. והנראה דהוקשה לו אומרו ויתן שהוא לשון מתנה, ולא אמר והרים את קולו. וגם לא ידענו מהו אמר בהרמת קולו, אם נאמר שהוא המאמר אני יוסף, הרי נאמר אחר כך (בראשית מ ג) ויאמר יוסף, וגם אמירה הוא בחשאי. וגם יש להתבונן למה נאמר קל"ו חסר. והנראה דהנה אמרו רז"ל (סוכה נ"ב ע"א) לעתיד לבא כשישחוט הש"י "את "הס"ם הוא השטן והיצר הרע, צדיקים נדמה להם כהר ולרשעים נדמה להם כחוט השערה, הללו בוכין והללו בוכין, הללו בוכין איך יכולנו לכבוש הר גדול כזה, והללו בוכין וכו'. והנה אותיותיו הם רק ג' סמ"ל, וכן נכתב בתורה ובנביאים, והא' הוא המחיה בסוד ואתה מחיה את כולם (נחמיה ט ו). וכשיוציא הש"י הא', הנה נשאר ק"ל, הנה הוא הק"ל אשר מן שמיא נפל (דניאל ד כח), (וכן פירשנו (איכה ד יט) קלים היו רודפינו (היינו גונדא דיליה) מנשרי שמים, מאותן אשר נשרו ונפלו מן השמים), וכשיוציא השי"ת את חיותו וישתאר קל, הנה אז יהיה נדמה לצדיקים כה"ר, ויהיו בוכים איך יכלנו לכבוש הר גדול כזה. והנה יוסף הצדיק הוא הסימן לגאולה האחרונה וירד למצרים, ועמד נגדו הק"ל להחטיאו, וכבש יצרו הר גדול כזה, (ובאם היה חוטא ח"ו, לא היו יכולין לצאת ממצרים ערות הארץ כנודע, כי היא הוא יסוד צדיק בקדושה, וערות הארץ מנגד מסט"א, ובאם היה נשמע ח"ו, אזי היה מגביר ח"ו וכו' ולא היו יכולין לצאת, הנה הוא היה בחינת יסוד צדיק הראשון בגלות הראשון הכולל, ועשה הכנה לצדיקים בדורות האחרונים שיכבשו את ההר הגדול, ויוציאו בלעו הוא הנהירו דקיק אות הא', (וגם זה עשה יוסף הכנה מזה שתמצא שאמרו השבטים כלנו בני איש אחד נחנו (בראשית מב יא) בחסרון הא', ואחר כך (בשכללו)[כשכללו] את יוסף הצדיק עמהם, אמרו שנים עשר "אנחנו בא' (בראשית מב יג), כי יוסף בהתגברו על הק"ל הוציא הא', אך לא לגמרי עד לעתיד במהרה בימינו, והוא עשה הכנה לזה). ואפשר יש לפרש התעוררות הבכיה באה מאות הא', אשר נלקח מאת הרודף וניתוסף לצדיקים, כי בכיה גימטריא ל"ב סוד הא', (כשתחלק הו' האמצעית לשנים בסוד הרופא לשבורי לב (תהלים קמז ג)) בגימטריא ל"ב, והמ"י. וגם הרשעים יומשך להם הבכיה לתיקונם, ולכל אלה עשה יוסף הצדיק הכנה לכל ישראל מה שיומשך להם בדור אחרון. וזהו ויתן (במתנה להם) את "קלו, (האות שלקח מהק"ל שלו אשר עמדו לנגדו נתקן) בבכי, שנמשך מזה "הבכי להעיר הנוזלים מן לבנון, והוא מתנה טובה לכל ישראל כי כן יהיה באחרית הימים על ידי הכנת יוסף הצדיק. וזה שדרשו כשם שלא פייס יוסף את אחיו אלא בבכיה, כי הבכיה היה פיוס להם שידעו כי מי"י יצא הדבר להוציא את בלעו הקל, וניתוסף הבכיה מתוך שמחה, כך הקב"ה אינו גואל את ישראל אלא בבכיה, הבן הדבר:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא